הסתדרות הרופאים הווטרינרים לא הוכרה כארגון עובדים יציג בתאגיד הפיקוח הווטרינרי, משלא הוכיחה שעיקר מטרותיה ועיסוקה בייצוג עובדים במישור הקיבוצי, ובנוסף – שמרבית חבריה הם עובדים שכירים

רקע:

תאגיד הפיקוח הווטרינרי הוקם על פי החלטת ממשלה משנת 2015 ונועד להחליף את ביצוע הפיקוח ע"י עובדי הרשויות המקומיות ומועצת הלול. לאחר ההחלטה הוצא מכתב משותף של שר הבריאות ושר החקלאות על כוונתם לפעול מול מנכ"ל התאגיד לניהול מו"מ קיבוצי עם הארגון היציג של העובדים שיועסקו בו. התאגיד החל לפעול בשנת 2020, כאשר טרם לכך נוהל מו"מ קיבוצי בין ההסתדרות הכללית (להלן: "הכללית") והרשויות המקומיות ביחס לעובדים שלא יועדו לעבור אליו. ימים ספורים לאחר תחילת הפעילות, הכריזה הכללית על מעמד יציג בקרב עובדי התאגיד, אשר כוללים רופאים ווטרינרים, פקחים ועובדי מטה. ממועד זה התקיים מו"מ קיבוצי בין הכללית לבין התאגיד להסדרת תנאי ההעסקה של כל העובדים, שחלקם נקלטו ברצף זכויות להעסקתם הקודמת. במרץ 2023 נחתם בין הצדדים הסכם קיבוצי מיוחד. משהוגש ההסכם לרישום לממונה הראשית על יחסי עבודה, הודיעה המבקשת, הסתדרות הרופאים הווטרינרים (להלן: "הווטרינרית"), על התנגדותה לרישומו בטענה כי היא משמשת כארגון העובדים היציג של הרופאים הווטרינרים בתאגיד. ההתנגדות נדחתה, וההליך שנפתח תחילה כסכסוך בינארגוני בביה"ד הארצי נמחק והוגש לביה"ד האזורי, לצורך הכרעות עובדתיות ביחס למעמדה של הווטרינרית כארגון עובדים.

עובדות המקרה:

קיימת מחלוקת ביחס למספרם הכולל של עובדי התאגיד וסוגי העובדים בו. על אף זאת, ממיצוע המספרים עולה כי התאגיד מעסיק כ – 375 עובדים, מתוכם כ – 213 רופאים וטרינרים, כ  – 154 פקחים ומיעוט עובדי מטה. לטענת הווטרינרית, היא משמשת עשרות שנים כארגון יציג של הרופאים הווטרינרים, חתמה במהלך שנים אלו על הסכמים קיבוציים מטעמם עם מעסיקים שונים, וכי מדובר בסוג עובדים שונה שיש לראות בו יחידת מיקוח נפרדת אשר היא הארגון היציג בה. הכללית טענה כי הווטרינרית לא הוכיחה מעמד של ארגון עובדים, כי אין מקום לפיצול יחידת המיקוח משום שכלל עובדי התאגיד (למעט המטה) עוסק בעבודת פיקוח; כי התמשכות המו"מ וחתימת ההסכם הקיבוצי מקימים מניעות הלכתית מטענת יציגות של ארגון מתחרה, וכי בכל מקרה החתמת הרופאים כחברים בווטרינרית נעשתה ע"י חבר ועד מטעם הכללית בעודו משמש בתפקידו ותוך מעברו המאוחר לכהן בוועד מטעם הווטרינרית ועל כן היא פסולה. התאגיד טען כי אין להתערב בתוכנו של הסכם קיבוצי שנעשה כדין, מיושם בפועל, וקיימת לגביו הסתמכות, בפרט כשניתנו מכוחו הטבות העולות על המגיע מכוח הדין והעובדים ידרשו להשיבן.

הכרעה:

ביה"ד דחה את הטענה העיקרית להכרה בווטרינרית כארגון עובדים. למעשה די היה בכך כדי לדחות את הבקשה, אלא שביה"ד דחה גם את כל שאר הטענות שהועלו מטעמה, תוך ציון שההכרעה בהן היא למעלה מהנדרש. הסיכום מתמקד בהכרעה העיקרית בלבד.

ארגון הטוען למעמד של ארגון עובדים נדרש להוכיח כי הוא עומד במבחני הפסיקה להכרה בו, ביניהם קיום תקנון הכולל מטרות פעולה של ארגון עובדים ורוב של עובדים שכירים בקרב חבריו. על פי רשימת הווטרינרית, נכון ליום 19.09.2022, חברים בה ווטרינרים מסקטורים שונים – ווטרינרים ממשלתיים (104); ווטרינרים בתחום החקלאי (45); ווטרינרים בתאגיד (208); ווטרינרים במועצת הלול (10); ווטרינרים – רפואה פרטית (782). נפסק, כי מספר זה אינו מעיד על כך שמרבית חברי הארגון הינם עובדים שכירים. גם אם נניח כי הווטרינרים במגזר הציבורי הם שכירים, כ – 68% מכלל חברי המבקשת שייכים לרפואה הפרטית, ואין מחלוקת כי רבים מבינם פועלים כעצמאים ואף מעסיקים עובדים. עוד הוכח, כי חלק מחברי הווטרינרית חברים בה מטעמי שירות מקצועי, וחברים במקביל בכללית לצורך ייצוגם הקיבוצי. מכאן, שהמבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח כי מרבית חבריה הם עובדים שכירים.

אשר למטרות, נפסק לאורך השנים הן ע"י ביהמ"ש העליון והן ע"י בתי הדין לעבודה, כי המטרה העיקרית של ארגון עובדים היא ייצוג עובדים במישור הקיבוצי המבקשת הוגדרה במקור את מטרותיה כ"כינון ארגון מקצועי בלתי מפלגתי" שיפעל, בין היתר, בסעיפים ו-ז "לשקוד על הטבת תנאי העבודה והשכר של החברים" ו"לדאוג לסידור רופאים וטרינריים בעבודה". גם בעת שתוקן התקנון בשנת 2022, הוספו לו הבהרות מצומצמות: נכתב במטרות "כינון ארגון עובדים יציג מקצועי" סעיפים ו-ז קודמו להיות ב-ג, והוסף משפט "לשקוד על הטבת תנאי העבודה והשכר של החברים ולדאוג לייצוגם מול המוסדות השונים". המסקנה היא, שגם לאחר תיקון התקנון לא מופיעה בו המטרה העיקרית שאמור ארגון עובדים לקדם – פעילות קיבוצית בשם עובדים.

 סעיף 74 לתקנון החדש, לפיו "ההסתדרות תייצג את כל רופאי האיגוד המקצועי שהינו חלק מההסתדרות ותשקוד ותדאג לפעול להטבת תנאי העבודה והשכר של רופאים אלה, לרבות ניהול מו"מ על תנאי שכרם מול המוסדות השונים", אינו מרפא את החסר במטרת העל של ארגון עובדים, שמתמקדת בפעילות קיבוצית. בכל מקרה, בוודאי שאינו עונה על הדרישה להוכיח כי מדובר בפעולה לטובת רוב של עובדים שכירים אלא בפעולה לטובת רופאים ווטרינרים, ללא קשר למתכונת התקשרותם.  

בנוסף, הפסיקה אינה מסתפקת בניסוח המטרות כנדרש, אלא בוחנת את מעמדו של ארגון עובדים על פי עיסוקו בפועל במימוש זכויות החברים במישור הקיבוצי. מעיון בהסכמים שנחתמו במהלך השנים ביחס לרופאים הווטרינרים עולה, כי ייצוגם מול המעסיקים היה נתון בידי הכללית, בשיתוף פעולה עם המבקשת. אומנם היו הסכמים קיבוציים שהמבקשת חתמה עליהם בעצמה, אך אלו או חלקם נסמכו על הסכמים שנחתמו תחילה מול הכללית. לחלק מהסכמי המבקשת שנחתמו על ידה בלבד, הוסף סייג לא שגרתי לגבי מתן תוקף להסכם אף אם יתברר כי המבקשת אינה במעמד של ארגון עובדים יציג.

לאחר דחית הטענה המרכזית והקביעה השוללת את מעמד המבקשת כארגון עובדים, התקבלו למעלה מן הצורך כל טענותיה החלופיות של הכללית (מניעות הלכתית, אי פיצול יחידת המיקוח והחתמת חבר ועד לארגון מתחרה שלא בתום לב). בהתאם נדחתה הבקשה, אם כי לאור אופיו הקיבוצי של ההליך – לא ניתן צו להוצאות.

ס"ק (חיפה) 40976-07-23 הסתדרות הרופאים הווטרינרים בישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה ותאגיד הפיקוח הווטרינרי (ניתן ביום 21.05.2024) בפני כב' השופטת סאוסן אלקאסם, נציגת ציבור (עובדים) הגב' צופיה רחל דקל לניאדו, נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב לבנברג. על פסק הדין הוגש ערעור ביום 4.6.2024.