סדרי הדין בשלב הטרומי של דיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית אינם מקימים זכות לסעד לפי פקודת בזיון ביהמ"ש כנגד מי שלא חלה עליו חובת גילוי מסמכים;

עובדות המקרה:

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד מספר משיבים, ביניהם חברות ניקיון שהעסיקו אותו וחברת הולמס פלייס בה הוצב מטעמן לביצוע עבודות הניקיון. לאחר הגשת הבקשה המקורית הוגשו ע"י המבקש בקשות ביניים רבות, מסיבות שונות: בתחילה, הוגשה בקשת רשות לתקן את בקשת האישור המקורית ולהוסיף לה עילות תביעה. נפסק כי תיקון מסוג זה לא יינתן בקלות במסגרת בקשת אישור תובענה ייצוגית, משום שמקורו באי מיצוי בדיקות מקדמיות נדרשות מצד המבקש בעת הגשת הבקשה המקורית. התיקון הותר תוך חיוב המבקש בתשלום הוצאות למשיבות בגין הטרחה המיותרת שנגרמה בגינו. לאחר התיקון,  הוגשו  ע"י המבקש מספר בקשות לגילוי מסמכים כנגד המשיבות והוצא צו המורה על הגילוי. בשלב זה, הודיעה ב"כ המשיבה 2 (חברת מוקד הים), על פתיחת הליכי פירוק נגד המשיבה 2, ומינוי נאמן לחברה מטעם בית המשפט המחוזי, אשר הורה על עיכוב ההליך המתנהל בביה"ד נגדה; המשיבה 1 טענה כי לא מצויים בידה מסמכים הקשורים לתנאי העסקת עובדי חברות הניקיון, שכן לא העסיקה את עובדיהן, בצירוף תצהיר אימות מטעם נציגתה; המשיבה 2 טענה כי היא פטורה מגילוי מסמכים לאור החלטת המחוזי ובאת כוחה הודיעה כי הופטרה מייצוג לאור ניהול כלל עניני המשיבה 2 ע"י הנאמן. המשיבה 3 לא הגיבה לבקשות במועד. בהמשך לכך, הגיש המבקש בקשה לחיוב בעלת המניות של המשיבה 2, הגב' ענת שקד, בגילוי המסמכים, וטען כי קיימת עילה להרמת מסך ההתאגדות ולהטלת חיוב אישי עליה. הגב' שקד הגישה תצהיר בו השיבה כי אין בידה מסמכים רלוונטיים ואין עילה להרמת מסך ולחיובה האישי בחובות המשיבה 2.

בשלב זה, הגיש המבקש בקשה לחקור את המצהירה מטעם הולמס פלייס ואת הגב' שקד על תצהיריהן, וכן בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, כנגד המשיבה 3 וכנגד הגב' שקד בשל אי קיום צו גילוי המסמכים שניתן.  בנוסף הוגשה בקשה לצירוף הגב' שקד כמשיבה בבקשת האישור. המשיבה 3 הגישה תגובה בה טענה כי לא מצויים בידה מסמכים הקשורים לבקשת האישור. הגב' שקד טענה כי הו לגילוי לא הופנה נגדה, וכן התנגדה לבקשת צירופה כצד להליך בטענה כי הרמת מסך נעשית במקרים נדירים ביותר, על בסיס תשתית ראייתית מוצקה, שלא פורטה בבקשה ואף לא נתמכה בתצהיר, ובכל מקרה אין לברר עילה מסוג זה בתובענה ייצוגית.

בדיון מוקדם שנערך בביה"ד נדרשה הכרעה בשתי שאלות עיקריות: האם יש מקום להטיל קנסות או צווים מכוח סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט על המשיבה 3 וכן על הגב' שקד, והאם יש לצרפה כמשיבה בהליך על בסיס הטענה לקיומה של עילה להרמת מסך נגדה.

הכרעה:

ביה"ד דחה את הבקשה להטלת קנסות וצווים מכוח פקודת הביזיון. בשורה ארוכה של פסקי דין נפסק כי מטרתה של הוראת סעיף 6 לפקודת הביזיון היא אכיפתית ולא עונשית. תכליתה של הסנקציה המוטלת מכוחה היא לסייע לנפגע לאכוף את ביצועה של ההחלטה השיפוטית. השימוש בהוראה הוא שיורי, רק לאחר מיצוי דרכים חלופיות ומתונות יותר לביצוע ההחלטה השיפוטית. אין מקום להטיל קנסות על הגב' שקד, משום שצו גילוי המסמכים לא הופנה נגדה. באשר למשיבה 3, אשר הגישה בינתיים תשובה לצו הגילוי – יש הצדקה לשקול את איחורה במסגרת פסיקת ההוצאות בהליך.

אשר לצירוף הגב' שקד כמשיבה בהליך, נפסק כי יש צדק בטענת הגב' שקד כי לא בנקל יורם מסך במסגרת בקשה לאישור תובענה יצוגית. בפסיקת בתי המשפט הכלליים נקבע כי "בבחינת השאלה מתי ניתן לאשר תביעות ייצוגיות נגד אורגנים של חברות, גם בהנחה שהם ביצעו עוולות כלפי קבוצה גדולה של ניזוקים, יש להביא בחשבון את העובדה כי מתן אפשרות כזו למבקשים ייצוגיים פוטנציאלים, עלולה להביא לשימוש לרעה באפשרות זו על-ידיהם. כך, הגשת תביעות אישיות בסכומים גבוהים נגד אנשים פרטיים, עלולה לשמש גם ככלי לסחטנות ולהפעלת לחצים, ומובן שתוצאה כזו איננה תוצאה רצויה".

עם זאת, בשלב מקדמי של בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בטרם נבחנו הראיות המצויות בידי צד כלשהו אלא רק השאלה האם יכולה לעלות טענה עובדתית או משפטית כנגד גוף או אדם כלשהו המקימה עילה ביחסי עבודה, אין מקום למנוע מהמבקשים את האפשרות לנסות ולהוכיח את תביעתם כנגד הגב' שקד, הגם שנטל ההוכחה המוטל עליהם כבד ביותר. לצורך כך יש לאפשר צירוף הגב' שקד כצד להליך.

המבקש חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח למשיבה 1 ובסך 3,000 ₪ למשיבה 3 ולגב' שקד.

ת"צ (אזורי ב"ש) 916-03-20 ABRAHAM MANGESTAB  נ' הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ (ניתן ביום 14.06.2024) בפני כב' השופטת אנגלברג שוהם. לא הוגשה בקשת רשות ערעור על ההחלטה.