רקע עובדתי:

המשיבה, חברת טכנולוגיה, הגישה בקשות למתן סעדים ארעיים וזמניים במעמד צד אחד למניעת תחרות ועשיית שימוש בסודותיה כנגד 3 עובדים: המבקשת 1 אשר הועסקה כסמנכ"לית בכירה, המבקש 2 שהועסק (או נתן שירותים- שאלת מעמדו מצויה במחלוקת) כמנכ"ל, והמבקש 3 שהועסק כמנהל מכירות ופיתוח עסקי. לטענת המשיבה, המבקש 2 הקים חברה זרה אליה העביר לקוחות שלה בסיוע המבקשים האחרים. בין היתר נתבקשו סעדים של תפיסת נכסים, מינוי כונס נכסים זמני וניטור תיבת הדואר האלקטרוני של המבקש 3, לגביו נטען, כי העתיק מידע סודי משרתי החברה לענן פרטי שלו, ובהמשך לכך מחק את המידע משרתיה.

ביה"ד האזורי דן בבקשה למינוי כונס זמני במעמד צד אחד ולאחר השלמת ראיות מטעם החברה נעתר בהחלטתו מיום 21.7.19 למתן צו מסוג "אנטון פילר", במסגרתו מונו כונס נכסים ומומחה מחשבים לצורך חיפוש ותפיסת החומרים והקבצים השייכים לחברה במחשביו האישיים של המבקש 3, לרבות בכונן ענן, תיבת דוא"ל הרשומה על שמו ודיסק און-קי, לצורך עיון, ניטור ותפיסה לפי מילות חיפוש מוגדרות בתיבת הדוא"ל שלו; בהודעות הטלפון הנייד שלו ואפליקציית הווטסאפ בתקופה שבין 1.4.19 ל-10.7.19; בתיבת הדוא"ל המקצועית שלו בחברה החדשה; במחשבו האישי וכן בהתכתבויות ווטסאפ והודעות מתיבת gmail שפתח במחשב של המעסיקה, גם זאת על פי מילות חיפוש מוגדרות.

הצו קוים, וכונס הנכסים הגיש לביה"ד דו"ח מפורט אליו צורפו מסמכים רבים שנתפסו במסגרת החיפוש מכוח הצו. ביום 8.8.19 התקיים דיון ראשון במעמד הצדדים, במסגרתו הוסכם בין היתר כי החומר שנתפס על ידי הכונס (פרט למחשבו האישי של המבקש 3 שהוחזר לו) יישאר בכספת בית הדין. בהמשך, קיים ביה"ד מספר דיונים במעמד הצדדים והורה על הגשת סיכומים. ההליך נמשך מספר חודשים, ובסיומו ניתנה החלטה זמנית, בה נתקבלה בחלקה בקשת המשיבה לצווים זמניים.

הכרעת ביה"ד האזורי:

ביה"ד האזורי קבע, בתמצית, כי על אף שנפלו פגמים בבקשת המעסיקה, כבר בפניה הראשונית הוצגו ראיות לכאורה להעתקה של מסמכים השייכים למשיבה ומחיקתם אצלה ע"י המבקש 3. בהמשך, לאחר שנתגלו המסמכים שנתפסו ע"י כונס הנכסים, התברר כי היקף המסמכים שהועתקו ונמחקו הוא משמעותי ביותר. אינדקס הכונס מחזיק לא פחות מ-135 עמודים בהתייחס ללא פחות מ-4 קלסרים גדושים במסמכים שנתפסו. הסברי המבקש 3 לפעולות אלו לא היו משכנעים. לעת הזו מדובר בכמות מספיקה מבחינת היקפה ומבחינת איכותה לביסוס חשש להפרת זכויות המשיבה, ומן הראוי שבמסגרת ההליך העיקרי, המבקשים יתנו את עמדתם ביחס למסמכים אלה.

בהמשך לכך נפסק, כי המשיבה לא פגעה בפרטיות המבקשים ולא הגישה ראיות בדרך המצדיקה פסילתן. בנסיבות הענין, האפשרות של איתור המסמכים בשרתי החברה לצורך הוכחת טענותיה, כובלת את החברה מהוכחת גניבת סודות מסחריים, משום שיש חשיבות למסמכים שנתפסו במחשבו האישי של המבקש 3, שאינם בידיה. בצד זאת נפסק, כי לא הונחה תשתית ראייתית לקיומם של סודות מסחריים המצדיקה הגבלת עיסוקם של המבקשים 1 ו – 3, אך ניתן צו המונע פניה מצידם ללקוחות המשיבה.

טענות המבקשים בבקשות רשות הערעור:

על החלטות אלו הוגשו בקשות רשות ערעור מטעם המבקשים, כשבמוקד בקשת המבקש 3, המבוססת על כך שהראיות שנאספו באמצעות הצו שניתן, הושגו באמצעים פסולים ואינן קבילות, משלא קיימת הצדקה לחדירה בלתי חוקית לאמצעי תקשורת פרטיים במחשבו האישי (לרבות תיבת דוא"ל פרטית, ענן פרטי והודעות ווטסאפ אישיות), באמצעות תוכנת ניטור, הקלטה ומעקב. זאת, ללא יידוע וקבלת הסכמה מטעמו, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות ולהלכות המנחות האוסרות על כך. הצו ניתן על בסיס ראיה פסולה שהוצגה לבית הדין האזורי במעמד צד אחד, מבלי שהועברה למבקשים ומבלי שצורפה לבקשה לסעדים זמניים. כך, בפרוטוקול הדיון צוין כי הוצג צילום מסך של התכתבות בווטסאפ בין מבקש 2 למבקש 3, כאשר הראיה הושגה בניגוד לדין על ידי תוכנת הניטור שהתקינה המעסיקה. על פי ההלכה הפסוקה, אין לעיין בחומרים התפוסים טרם מתן החלטה בדבר צידוק למתן הצו; בכל מקרה, לא הוכח חשש להשמדת ראיות ע"י המבקשים; החיפוש לפי רשימת מילים מצומצמת המצויות במסמכי המשיבה אינו מקים עילה לגזל סוד מסחרי.

המבקשים 1 ו – 2 הוסיפו כי בכל מקרה – לא היה מקום לתת צווי הגבלת עיסוק כנגד המבקשים 1 ו – 3 משנקבע כי לא הוכח קיומו של סוד מסחרי.

המשיבה טענה כי אין מקום להתערב בהחלטות ביה"ד האזורי, בפרט לאור העובדה שהבקשה לסעדים זמניים נתמכה בראיות כבדות משקל, ובוודאי בראיות לכאורה להפרת חוזה ולעוולות מסחריות נגדה: דו"ח מומחה המחשבים מלמד כי הועתקו מסמכים רבים ע"י המבקש 3, ביניהם קובץ אקסל ידני שערך המבקש 3 הכולל את כל רשימת הלקוחות של המעסיקה ומאפייניהם האישיים; הוצגו ראיות למחיקת מסמכים על ידו ממחשבי המשיבה; הוצג פרסום של המבקש 2 על הפעילות המתחרה בחברה שהקים יום לאחר סיום העסקתו; הוצגה תכתובת לפיה המבקש 2 דיווח על המבקשת 1 כמנכ"לית הפעילות החדשה שהוקמה בעודה מועסקת אצל המשיבה, ועוד. הסכמי ההעסקה כוללים התחייבויות של העובדים לאי תחרות ואי שידול, שהופרו במובהק; התקיימו כל התנאים להוכחת מאזן הנזק שנוטה לטובת המשיבה, לאור מחיקת מסמכים ממחשביה באופן מוחלט. המנגנון שקבע ביה"ד האזורי לפיו המסמכים שנתפסו יחשפו תחילה בפני המבקשים, אשר יוכלו לבקש לאסור שימוש במסמכים הפוגעים בפרטיותם הוא מנגנון מאוזן; ללא שימוש במסמכים שנתפסו תגרם למשיבה הכבדה ממשית בניהול ההליך, שכן מדובר במסמכים שאינם בידיה והמבקשים יוכלו להעלימם. ביחס לתכתובת הווטסאפ בין מבקש 2 למבקש 3 אשר צורפה לבקשה במעמד צד אחד – הוצע למבקשים לקבל העתק ולהתייחס אליה – אך הם סרבו לכך ולא ספקו גרסה להתכתבות המלמדת על כך שבעודו עובד אצל המשיבה – ניתנה למבקש 3 גישה למחשבי החברה הזרה שהקים מבקש 2.

הכרעה בבר"עות:

ביה"ד הארצי הגיע למסקנה כי יש לקבל חלק מבקשות רשות הערעור.

ראשית, אופן ניהול הדיון ע"י ביה"ד האזורי לא נעשה בהתאם לסדרי הדין החלים על בקשה לצו אנטון פילר, שהינה בקשה מסוג מיוחד, הנשמעת במעמד צד אחד ומקנה אפשרות לקבלת צווים מרחיקי לכת. בקשות אלו אמורות להתנהל באופן מואץ, כך שבמקרה של מתן צו תפיסת נכסים תנתן לצד השני זכות תגובה מהירה. במקרה הנוכחי, הצו ניתן באופן מזורז, אך הדיון בתגובה לו התמשך על פני חודשים רבים, כאשר לאורך תקופה ממושכת המסמכים מצוים בכספת ביה"ד ולא ניתן לעשות בהם שימוש לצרכי עבודה.

שנית, משביה"ד עצמו קבע כי המשיבה לא הוכיחה קיומו של סוד מסחרי בר הגנה – לא היה מקום לתת צו המגביל את המבקשים1 ו – 3 מפניה ללקוחות המשיבה, ולכן צו זה בטל.

ביה"ד הארצי לא מצא לנכון להתערב בהנמקת ביה"ד קמא, לפיה התשתית הראייתית שהוצגה בפניו להעתקת מסמכים ומחיקתם ממחשבי המשיבה מצדיקה מתן צו אנטון פילר. תפיסת המסמכים נועדה לוודא כי בידי המבקש 3 מוחזקים מסמכים השייכים למשיבה, כאשר במהלך הדיון בתיק העיקרי יהא על בית הדין לקבוע אם יש בכך הפרה של חובת תום הלב או של חובה אחרת מכוח הסכם העסקתו או מכוח כל דין.

מאידך, נפסק כי יש מקום לבטל את שאר חלקיה של ההחלטה. ביה"ד הארצי לא שוכנע כי עצם העתקת או מחיקת חומרים של המעסיק ע"י עובד יכולה כשלעצמה להצדיק גם עיון, ניטור ותפיסה של הודעות ווטסאפ, הודעות בטלפון הנייד והודעות דוא"ל – שהן בעיקרן ככל הנראה הודעות שהוחלפו בין המבקשים לבין עצמם – מתיבת הדוא"ל הפרטית של המבקש 3, מתיבת הדואר שפתח ב – Gmail (גם אם על מחשב המעסיקה) או מתיבת הדוא"ל הקשורה לחברה החדשה. מטרתו של צו "אנטון פילר" היא תפיסת חומר ספציפי הנמצא בידי המשיב נגדו מכוון הצו, ולא חיפוש כללי של ראיות ו"דייג".

ביה"ד הארצי הדגיש את הפסול שבהסתמכות על התכתבות פרטית בין עובדים כשיקול המכשיר את מתן הצו מסוג אנטון פילר. משהסתבר כי המעסיקה לא עמדה בנטל להוכיח לכאורה סוד מסחרי, גזל סוד מסחרי, שיתוף פעולה אסור בין המבקשים או תחרות בלתי הוגנת, לא ניתן להסתפק בעצם העתקת המסמכים או מחיקתם כדי להצדיק את תפיסת ההודעות הפרטיות, ואין מקום ליתן למשיבה צו לעריכת "חיפוש כללי" במסמכי המבקשים, הפוגע באופן דרסטי בפרטיותם ובזכות הקניין שלהם, שכן הוא כרוך בחשיפת פעילותם העסקית של המבקשים או חברות שבאמצעותן הם מפעילים את עסקם. את המסמכים הנדרשים להוכחת טענות המשיבה ניתן לבקש באמצעות הליך גילוי מסמכים, ולא בדרך של פגיעה מרחיקת לכת בפרטיות המבקשים.

משמעות הדברים היא, כי המסמכים שנתפסו על ידי כונס הנכסים באופן לא מידתי הפוגע בפרטיות המבקשים אינם אמורים להגיע לידי המעסיקה ויש להשיבם לידי המבקש 3. מנגד, מוסכם כי המעסיקה זכאית לראות את החומרים שנמצאו על מחשביו של המבקש 3 השייכים לה.

בהתחשב בתוצאה – חויבה המשיבה בתשלום הוצאות בסך 7,500 ש"ח למבקש 3, ובסך זהה למבקשים 1-2 שיוצגו במשותף.