אי התערבות ערכאת הערעור בהחלטות הערכאה הדיונית בעניין גילוי מסמכים

עובדות המקרים:

במקרה הראשון (להלן: "עניין לוי"), התבקשה במסגרת תביעת פרט לתשלומים שונים, שהתבססה על טענות להפרות חוק ולתחולת צו הרחבה בענף העץ, שורה ארוכה של מסמכים. ביה"ד האזורי נעתר לחלק מהבקשה ודחה את חלקה האחר.  

במקרה השני (להלן: "עניין גרין") התקיים הליך גילוי מסמכים, ניתנה הכרעה בו ולאחר מכן הוגשו תצהירי הצדדים. לתצהיר עדת המשיבה צורפו מסמכים שלא חויבה לגלותם במסגרת הליך הגילוי. בלאחר חקירת המצהירה הוגשה בקשה להמצאת ראיות נוספות, שבמהותה הינה בקשה נוספת לגילוי מסמכים. ביה"ד האזורי דחה את הבקשה למעט גילוי מסמך אחד על בסיס העדות במסגרתה המצהירה התייחסה אליו.

הכרעות:

בעניין לוי – בקשת רשות הערעור נדחתה ללא בקשה לתגובת המשיבה, תחת המלצה לערוך בה תיקון מוסכם קל. ביה"ד הארצי חזר על הכלל לפיו תקנות ביה"ד לעבודה בעניין גילוי מסמכים נועדו להבטיח "משחק בקלפים פתוחים", כאמצעי להגברת יעילות הדיון וקידום חקר האמת בגדרו. על מנת שבית הדין ייעתר לבקשת גילוי של צד להליך, "מבקש הגילוי אינו נדרש להצביע על זיקה ממשית, ודי להראות כי למסמכים עשויה להיות רלוונטיות ישירה או עקיפה להליך".

ככלל, החלטה בדבר מתן צו לגילוי ועיון במסמכים נוגעת לסדרי דין, ולגביה מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב. משכך, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה, אלא במקרים חריגים בהם הוכח שההחלטה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין. בהתאם להלכה הפסוקה "…כאשר בעל דין משיב כי מסמך מסוים אינו ברשותו עליו לתמוך זאת בתצהיר על מנת שניתן יהא לחקור אותו על כך בהליך העיקרי, ובכך באה לכדי מיצוי בקשת הגילוי". בנוסף, בהתאם להלכה הפסוקה יש להבחין בין החובה לגילוי מסמכים קיימים לבין העדר החובה לייצור מסמכים חדשים לצרכי משפט. עם זאת, כאשר הפקת מסמך חדש אפשרית בלחיצת כפתור ואינה יוצרת הכבדה – ניתן לחייב בעל דין לגלות מסמך חדש.

ביה"ד דחה את כל הבקשות לערער על החלטות אי גילוי המסמכים, בצד הצעה להסכמה להסדר דיוני בדבר השלמת התצהיר מטעם המשיבה ביחס למסמכים לגביהם טענה כי אינם ברשותה וקיימת הכבדה ליצרם. בשל העדר צורך בתגובת המשיבה – לא נפסקו הוצאות.

בעניין גרין – בקשת רשות הערעור נדחתה כולה, ללא בקשת תגובת המשיבה. נפסק כי אין בסיס לחרוג מכלל אי ההתערבות בשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בשאלות של סדרי דין, בנסיבות העניין. המסמכים שגילוים מתבקש כעת נדונו במסגרת בקשת גילוי המסמכים, ונקבע כי לא חלה חובה להגשתם. על החלטה זו לא הוגשה בר"ע מטעם המבקש. צירוף חלקם לתצהיר עדות ראשית לא מקים זכות להגשת בקשה חדשה לגילוי מסמכים, בפרט לאור חלוף הזמן בין מועד הגשת התביעה, (3 שנים); ההחלטה בעניין גילוי המסמכים (שנתיים) והגשת תצהירי העדות הראשית (שנה).

גם כאן, משלא נדרשה תגובת המשיבה – לא ניתן צו להוצאות.

בר"ע (ארצי) 18174-06-24 מאיר לוי נ' גרין מנדל ובניו בע"מ ניתן ביום 19.06.2024, בפני כבוד השופטת חני אופק-גנדלר.

בר"ע (ארצי) 10759-06-24 תמיר דגן נ' שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ ניתן ביום 19.06.2024, בפני כבוד השופט רועי פוליאק.