ארגון העובדים היציג במקום העבודה הוא בעל מעמד בלעדי מול המעסיק בקביעת תוכנו של ההסכם הקיבוצי ותחולתו; ארגון עובדים מתחרה אינו רשאי לדרוש שינוי תוכן ההסכם הקיבוצי בשם חבריו, בפרט כשלא הוכח כי ההסכם הקיבוצי מקפח אותם

רקע כללי:

מאז נפרדו דרכיהם של הסתדרות המורים וארגון המורים בשנת 2007 – מתנהלים בין הארגונים סכסוכים רבים על ייצוג המורים בחטיבות הביניים. הסתדרות המורים מייצגת את המורים בחינוך היסודי, שהם עובדי מדינה. ארגון המורים מייצג את המורים בחינוך העל יסודי, שהם עובדי הרשויות המקומיות. המורים בחטיבות הביניים משתייכים בחלקם להסתדרות המורים ובחלקם לארגון המורים. במהלך השנים ניתנו מספר פסיקות בנושא, במסגרתן נקבע כי ארגון המורים לא הוכיח יציגות בקרב מורי חטה"ב, ולכן הסתדרות המורים שייצגה מורים אלו בעבר, כשנכללו בחינוך היסודי – נהנית מחזקת יציגות ביחס אליהם. ביום 20.7.2022 ניתן פסק דין ע"י ביה"ד הארצי בסכסוך אחר בין הצדדים, ביחס ליישום רפורמת "אופק חדש", בו נדחתה טענת המדינה לפיה היא רשאית לנהל בנושא זה מו"מ נפרד עם ארגון המורים. נקבע כי כל עוד לא הוכחה יציגות ארגון המורים ביחס למורי חטה"ב, אין לסטות מהנהוג בין הצדדים במשך שנים רבות, לפיהם המו"מ ביחס למורי חטה"ב מתנהל מול הסתדרות המורים. בצד זאת הובהר, כי ראוי היה שהצדדים ינסו להגיע לפתרון מוסכם, לרבות קידום הכרעה בעניין היציגות בחטיבות הביניים. הליך נוסף בנושא היציגות בקרב מורי חטה"ב תלוי ועומד בביה"ד הארצי.

עובדות המקרה:

בשנת 2010 נחתם הסכם קיבוצי בין הסתדרות המורים למדינה, לפיו התחייבה המדינה להקצות מידי שנה (למפרע משנת 2008), סכום שקלי לרווחת הגמלאים המדורגים בדירוג עובדי הוראה, המקבלים פנסיית זקנה או נכות במסגרת פנסיה תקציבית. נקבע כי הסתדרות המורים תקים קרן פנימית אשר תנוהל על ידה, ואשר תפעל למטרת רווחת הגמלאים בתחומי התרבות, הבריאות, הנופש והפנאי, וכי תעביר לחשב הכללי במשרד האוצר, אחת לשנה, דו"חות כספיים על פעילות קרן הרווחה. בהסכם נקבע מנגנון עדכון סכום הרווחה מידי שנה, שעמד במקור על סך 393 ₪ לגמלאי.

בשנת 2013 פנה יו"ר ארגון המורים לראשונה למנכ"לית משרד החינוך, במכתב בו טען, בין היתר, כי יש להעביר את תקציב הרווחה של גמלאים שהיו חברי ארגון המורים לקרן רווחה נפרדת, המופעלת ע"י ארגון המורים. בהמשך לכך נוהלו התכתבויות והדברות ממושכת בין משרד החינוך, הממונה על השכר במשרד האוצר והסתדרות המורים, במסגרתן לא הושגה הסכמה מטעם הסתדרות המורים להעברת כספי גמלאי ארגון המורים לקרן הארגון, והמדינה המשיכה להעביר את הכספים בגין גמלאים אלו לקרן הרווחה של הסתדרות המורים.

ההליך הנוכחי הוגש במקור בשנת 2017, סולק על הסף, והתחדש רק לאחר שערעור מטעם ארגון המורים לביה"ד הארצי נתקבל, תוך שנפסק כי יש לדון בבקשה לגופה. ביום 15.3.2022 תוקנה הבקשה המקורית שהוגשה, וביה"ד האזורי נדרש להכריע בה. לטענת ארגון המורים בתביעתו המתוקנת, המדינה נוהגת בחוסר תום לב כאשר היא מעבירה את תקציב הרווחה של גמלאי הארגון להסתדרות המורים, ביודעה שאינו משמש לייעודו, ותוך קיפוח אוכלוסיית הגמלאים המוחלשת. עוד נטען, כי המדינה מפלה את חברי ארגון המורים בכך שאינם נהנים מסל רווחה זהה לזה של חברי הסתדרות המורים. ביחס להסתדרות המורים, נטען כי היא מחזיקה בכספי גמלאי הארגון שלא כדין; כי לארגון המורים אין פיקוח על השימוש בכספים לטובת חבריו וכי הסתדרות המורים מנצלת את הכספים לטובת חבריה תוך קיפוח חברי ארגון המורים.

המדינה והסתדרות המורים כפרו בטענה. שתיהן טענו כי ההסכם הקיבוצי קובע במפורש חובת הפרשה לקרן הרווחה של הסתדרות המורים. המדינה טענה, כי אין לה התנגדות להעברת התקציב לארגון המורים, כי המגעים בין הצדדים בנושא לא הבשילו להסכמה מחייבת לשינוי ההסכם הקיבוצי המקורי, וכי  היא מנועה מלסטות מהוראותיו ללא הסכמת הסתדרות המורים. הסתדרות המורים טענה, כי מאחר וארגון המורים לא הוכר כארגון יציג של מורי חטה"ב, אין לו מעמד לדרוש שינוי ההסכם הקיבוצי הקיים, ואין לביה"ד סמכות לדון בתביעתו. בנוסף, טענה כי הדרישה הוגשה בשיהוי ניכר, וכי לגוף הדברים לא הוצגה כל ראיה לטענת קיפוח חברי ארגון המורים, שכן קרן הרווחה שבניהולה מעניקה זכויות לכלל גמלאי דרוג ההוראה, ללא אבחנה בין חברותם בארגון עובדים כזה או אחר.

הכרעה:

ביה"ד דחה את התביעה.

נפסק כי עקרון הייצוג הוא עקרון חיוני, קוגנטי ומקודש במשפט העבודה הקיבוצי. מכוח הוראות החוק, כאשר קיים ארגון עובדים יציג במקום העבודה, הוא בלבד רשאי לנהל משא ומתן קיבוצי ולנקוט בצעדים ארגוניים לקידומו, ולו בלבד הסמכות לחתום על הסכם קיבוצי המקנה זכויות וחובות לכלל העובדים. במישור העקרוני, בשלב בו היחסים הקיבוציים מבוססים, לא יתאפשר ייצוג קיבוצי נוגד באותה יחידת מיקוח. בכורה זו נלמדת מהגיונה של השיטה הקיבוצית הנוהגת בישראל, המדגישה את החשיבות והתועלת של ארגון עובדים מרכזי וחזק ושל הצורך ביציבות ביחסי העבודה.

טענת ארגון המורים כאילו ניתנו לו במהלך השנים התחייבויות תקפות מהמדינה להעברת התקציב לקרן הגמלאים שבניהולו – לא מתיישבת עם העובדות. העובדה כי הארגון נקט בשביתה בעילה זו מוכיחה כי גם לשיטתו לא עמדה לו זכות משפטית ברת תביעה, ודרישתו לקבלת תקציב רווחה עבור גמלאיו הייתה דרישה כלכלית, ליצירת זכות חדשה, אשר השביתה שימשה כלי לחץ לקדם אותה.

בפועל, הארגון מבקש כי בית הדין יתערב בהוראות הקיבוציות בהסכם 2010 וליתר דיוק, יכתוב הסכם אחר תחתיו, בגדרו הכספים המועברים בעד גמלאים חברי הארגון יועברו לקופתו, ולא לקופת הסתדרות המורים. מדובר בדרישה שמנוגדת לכלל יסוד ביחסים קיבוציים, לפיו בית הדין נמנע מלהתערב בתוכנו של הסכם קיבוצי, למעט במקרים נדירים וחריגים של פגיעה קיצונית ומוכחת בזכויות חוקתיות.

הטענה לאפליית גמלאי הארגון כהצדקה להתערבות נדירה של ביה"ד בתוכן הסכם קיבוצי – לא הוכחה. בהיבט העיוני, הסכם 2010 אינו מעניק זכות אישית לגמלאי לקבל סכום כספי, אלא מחייב את המדינה להעביר סכום כסף בעד כל גמלאי לקרן רווחה על מנת להיטיב עם כלל הגמלאים, כאשר שיוכם הארגוני אינו רלוונטי להעברה. בהיבט המעשי, לא נטען וממילא לא הוכח כי גמלאי חבר ארגון המורים – פלוני או אלמוני – קופח או הופלה בפועל ולא קיבל שירות כדבעי מקרן הרווחה.

ארגון עובדים רשאי להשיג זכויות פרישה מיטיבות, אך אין בכוחו לגרוע מזכויותיהם של הגמלאים. הטענה כאילו שליטת הסתדרות המורים בכספי גמלאים חברי ארגון המורים מנתקת את הזיקה בינו לבין חבריו אינה מקימה לארגון זכות תביעה. המדינה העידה כי היא מקיימת פיקוח על פעילות הכספים כמתחייב מההסכם, וכי הוא מיושם באופן שאין בו אבחנה בין חברי הארגונים. בכל מקרה, לא קיימת הוראה חוקית המקנה לארגון מתחרה זכות גישה למאגרי הנתונים של ארגון אחר, לצרכי פיקוח על השימוש וניצול הכספים של חבריו. בנוסף, הבקשה הוגשה בשיהוי רב, כאשר במהלך השנים הועברו ע"י המדינה כספים רבים לקרן שמנהלת הסתדרות המורים ונעשה בהם שימוש לטובת ציבור הגמלאים. גם מטעם זה אין מקום לקבל את תביעת הארגון להעברת הכספים לקרן שבניהולו למפרע, ובכך לגרום נזק להסתמכות הצדדים על ההסכם הקיבוצי.

במהלך הדיון עורר בית הדין ביוזמתו את השאלה, כיצד דבר פעילות קרן הרווחה מובא לידיעת הגמלאים חברי ארגון המורים. התשובה שנתקבלה ע"י הצדדים להסכם הקיבוצי אינה מספקת, משום שהתמקדה בכך שהגמלאי יכול לפנות ולברר את המידע באופן אישי. ביה"ד הדגיש כי מכיון שלא נתבקש סעד בהקשר זה, הוא ממליץ לצדדים לפעול, בתחומי הסמכות הנתונה לכל אחד מהם, לידוע כלל ציבור הגמלאים הזכאים בדבר תנאי זכאותם לתשלומי רווחה מהקרן (בין בפרסום מצד ארגוני העובדים בקרב חבריהם, ובין בצירוף מידע לתלוש הגמלה ע"י המדינה).

מאחר ומדובר בסכסוך קיבוצי – לא ניתן צו להוצאות.

ס"ק (רמ') 46367-03-22 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 7.03.2024), בפני כב' השופט דורון יפת, נציגת ציבור (עובדים) גב' כרמלה קול אמן, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' אידה שפירא.

על פסק הדין לא הוגש ערעור.