בחינת חוקיות הליך פיטורי חבר ועד שמיוחסת לו עברת משמעת אגב פעילות ארגונית מצויה בסמכות בית הדין לעבודה – ואינה ענין למנגנון ישוב חילוקי דעות או ועדת משמעת פנימית

עובדות המקרה:

בתזמורת הקמארטה מועסקים כ- 30 עובדים. עד חודש מאי 2023 הארגון היציג של העובדים היה "אגודת המוסיקאים העצמאיים", אשר בינה ובין התזמורת נעשו שני הסכמים שנרשמו כהסכמים קיבוציים, האחד בשנת 2012 והשני בשנת 2016. ההסכמים כוללים הוראות המפרטות את התחייבויותיהם של הצדדים בנוגע לשגרת הפעילות, לרבות חובת התייצבות הנגנים למספר מוסכם של "פעולות" (חזרה, הקלטה, קונצרט ועוד). עוד נקבע בהסכמים כי אספות הנגנים לא נחשבות כפעילות מטעם התזמורת וכן נקבעה ענישה ביחס לנגן שלא מתייצב לפעילות התזמורת. בנוסף, נכלל בהסכם 2016 סעיף המפרט מנגנון משמעת פריטטי שהוסמך לדון בעברת עובד שמהווה הפרעה למהלך העבודה התקין של התזמורת, בו הוסמכה ועדת המשמעת להטיל על העובד, בין היתר, עונש של פיטורים.

מר אלון ראובן מועסק בתזמורת מאז שנת 2000, ובעונת ההופעות 2023-2024 שובץ כסולן (תפקיד הכרוך בתוספת תגמול משמעותית). מר ראובן נבחר לראשונה לועד ביום 29.10.22. ביום 7.2.2023 זומן לועדת משמעת בטענה שהנחה את הנגנים שלא להופיע לחזרה שנקבעה ליום 19.1.2023. לטענתו, שעת החזרה הוקדמה חד צדדית ע"י התזמורת ללא סמכות, כך שהעובדים לא היו פנוים להתייצב אליה. התזמורת טענה כי העובדים לא הגיעו בהנחית מר ראובן שבאותה שעה אסף את כולם למפגש קפה ומאפה. בהליך המשמעתי שהתקיים הוחלט, בהסכמת יו"ר אגודת הנגנים, להטיל עליו עונש פיטורים, שהותנה בכך שלא יבצע עברת משמעת נוספת, קלה כחמורה, במשך שנתיים, בין כעובד ובין כחבר ועד, ובכפוף לקיום שימוע.

ביום 20.3.2023 נבחר ועד חדש שבו נכלל מר ראובן. ביום 22.5.2023 הודיעה ההסתדרות הכללית לתזמורת כי הפכה לארגון היציג של הנגנים והכירה ב-4 חברי הועד הנבחר כחברי ועד מטעמה. הועד דרש לעדכן את שכרם ותנאי עבודתם של העובדים ובהמשך לכך התקיימו 3 ישיבות מו"מ בין הצדדים, האחרונה שבהן ביום 23.10.2023. במהלך חודש נובמבר סרבה התזמורת להמשיך במו"מ לאור הצורך בנקיטת צעדי חירום עקב מלחמת חרבות ברזל, בעוד ההסתדרות עומדת על המשך המו"מ ואף מבהירה כי אם לא יחודש תאלץ לכנס אספת עובדים לצורך הכרזה על שביתה. משהתזמורת לא נענתה לדרישה, שלחה ההסתדרות לתזמורת ולממונה על יחסי עבודה, ביום 7.12.2023, הכרזה על שביתה לפי סעיף 5א לחוק ישוב סכסוכי עבודה. לאחר ההודעה כינס מנהל התזמורת את הנגנים לאספה, והבהיר להם כי מצבה של התזמורת בכי רע והשביתה עלולה לגרום לכולם נזק בלתי הפיך. באספה פרץ ויכוח בינו לבין מר ראובן לעיני העובדים, כשכל אחד מהם מכנה את השני "שקרן". ביוזמת ההסתדרות פנתה הממונה על יחסי עבודה לתזמורת כדי לתווך בסכסוך, אך התזמורת לא שיתפה פעולה. בהמשך לכך אשרה ההסתדרות לועד לכנס אספת עובדים ביום 15.1.2024. התזמורת הודיעה לנגנים על קיומו של קונצרט ביום 15.1.2024 בהשתתפות אמן מחו"ל בשעה 20:00 ועל חזרת בלאנס בשעה 19:00. אספת העובדים נקבעה לשעה 18:30. האספה התארכה מעבר לשעה 19:00 והנגנים לא הגיעו לחזרה, אולם התייצבו לקונצרט.

ביום 24.1.2024 זומן מר ראובן לועדת משמעת, כשהתזמורת טוענת כי גרם לאי התיצבות הנגנים לחזרת הבלאנס וכי תדרוש את פיטוריו, משנהג בתחבולה ושיבש את עבודת התזמורת ללא התראה מראש. במקביל נשלח מכתב להסתדרות ובו הובהר כי היה על ההסתדרות להטיל מרותה על מר ראובן ולמנוע ממנו פגיעה כה חמורה בעבודה, מבלי שניתנה הודעה מראש על אי התיצבות הנגנים לחזרת הבלאנס, שהזיקה למוניטין של התזמורת בקונצרט עם אמן מחו"ל. ההסתדרות השיבה כי היא מתנגדת לכינוס ועדת משמעת למר ראובן, שכן פעל במסגרת תפקידו כנציג עובדים, וכי הנסיון לפטרו הוא בבחינת התנכלות אסורה המהווה פגיעה בהתארגנות.

שני הצדדים הגישו בקשות צד בסכסוך קיבוצי בענין זה לביה"ד האזורי לעבודה:

בבקשת ההסתדרות נטען, כי שיבוש העבודה ננקט כחלק מסכסוך עבודה ושביתה עליה הכריזה כדין, בתום תקופת הצינון בת 15 יום שהיתה נקובה בהודעת השביתה. בהתאם, פעולת העובד לא בוצעה במישור האישי, אלא כחלק מפעילות ארגונית, וזימון העובד לועדת משמעת טרם פיטורים מהווה נסיון פסול לפגיעה בהתארגנות מטעם המעסיק. לפיכך, בחינת חוקיות צעדי המעסיק מצויה בסמכותו הבלעדית של ביה"ד לעבודה, כאשר מכח סעיף 33 י (א) (4) לחוק הסכמים קיבוציים נאסר על מעסיק לפטר עובד עקב פעילותו במסגרת ארגון עובדים, ועל כן יש לתת צו המונע את הליכי המשמעת. בנוסף נתבע פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין פגיעה בהתארגנות. לחלופין נטען, כי במנגנון ישוב חילוקי הדעות ניתן לדון אך ורק בשאלה האם סמכות ועדת המשמעת חלה בכלל על פעולות של עובד במישור הארגוני.

בבקשת התזמורת נטען, כי אי התיצבות נגן לחזרה היא הפרת חובה מפורשת בהסכם הקיבוצי ומצויה בסמכות ועדת המשמעת, כי מדובר בהתנהגות חוזרת ונשנית של העובד שתלוי כנגדו עונש פיטורים על תנאי; גם כאשר מוכרז סכסוך עבודה אין לנקוט בצעדי מארב; וכי כל חילוקי הדעות בין הצדדים צריכים להתברר במנגנון ישוב חילוקי דעות שנקבע בהסכם הקיבוצי.

הכרעה:

בקשת ההסתדרות התקבלה ברובה ובקשת התזמורת נדחתה.

בבקשת הצד של הקאמרטה, השאלה שבה על בית הדין להכריע היא האם הסכסוך המשפטי בין הצדדים הוא "בנוגע לפרשנות" הסכם 2016 או ל"ביצועו". ביה"ד סבור שהתשובה לכך היא בשלילה, וכי שאלות אלו הן חיצוניות להסכמים שבין הצדדים. בסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים נקבע כי השתתפות בשביתה לא תראה כהפרת חובה אישית. בהתאם, עובד שאינו מבצע את חובותיו בשל פעילות ארגונית מטעם ארגון העובדים – אינו נחשב כמפר חוזה, וכך יש לפרש את ההוראות בהסכם הקיבוצי המחייבות נגנים להתייצב לעבודה – חובות הקיימות בשגרה ולא בעת שביתה. מר ראובן פעל לכינוס אספה שאושרה מראש ע"י ההסתדרות, כשכינוס האסיפה הוא פעילות ארגונית.

אשר לטענה כי יש מקום לזמן את מר ראובן לועדת משמעת בשל הדרך בה יישם את הכרזת השביתה (בתכסיסנות ותחבולה, ללא התראה מראש) – אכן, גם בפעילות ארגונית יש לנהוג בתום לב ולתת עליה התראה מראש המאפשרת הערכות המעסיק להקטנת הנזק, אלא שבחינת חוקיות הפעולה מצויה בסמכות בית הדין לעבודה. הכרעה בשאלה זו אינה נוגעת לפרשנות ההסכם אלא לאמות המידה הכלליות הנדרשות מארגון עובדים, ולכן ענישה כנגדה צריכה להבחן במסגרת הליך שענינו נסיון המעסיק לפגיעה בהתארגנות. אכן, לא כל פעולה של חבר ועד במסגרת מעמדו כנציג עובדים חוסה תחת הגנה, אולם מהצד השני לא כל סטיה מנורמות מקובלות ביחסים קיבוציים משמעה הסרת ההגנה החלה על עובד מכח סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, לפיו במהלך שביתה יחסי העבודה מושעים והעובד פטור מקיום חובותיו הרגילות.

בחינת הארועים בראיה רחבה מקימה חזקת לחץ והשפעה בלתי הוגנת של המעסיקה בזכות ההתארגנות של העובדים במקום העבודה, באופן המצדיק כינוס אסיפה בהתראה קצרה לעובדים ואי מתן הודעה קונקרטית נוספת. חזקה זו נלמדת מתוכן התבטאויותיו השליליות של מנהל התזמורת, כינוס אספת עובדים מטעמו ואיום על העובדים שלא לשבות, סרוב התזמורת למו"מ ולתיווך והכל בשלב של התארגנות ראשונית במסגרת ארגון חדש, לאחר הכרזת שביתה כדין. משהתנהגות המעסיק כוונה לפגוע בהתארגנות – קיום אספת עובדים בהתראה קצרה מראש, במסגרת הודעה על שביתה, היא פעולה סבירה.

שאלת מאזן הנזק – שאלה זו אינה צריכה להבחן ביחס לנזקי התזמורת, שכן נקודת המוצא היא כי שביתה מיועדת לגרום נזק למעסיק. מאזן הנזק נבחן מול נזקי צדדים שלישיים שאינם מעורבים בסכסוך. התזמורת לא הציגה ראיות בענין זה.

על בסיס כל האמור לעיל – התזמורת לא הרימה את הנטל להוכיח כי זימונו של מר ראובן לועדת משמעת לא נעשה בשל פעילותו הארגונית. לפיכך, בקשת ההסתדרות מתקבלת: ניתן צו המורה לתזמורת להמנע מקיום הליך משמעתי למר ראובן עד להכרעה בהליכים המשפטיים. משהוכח נסיון פגיעה בהתארגנות מצד התזמורת יש מקום לחייבה בפיצוי לא ממוני. בהתחשב בנסיבות הענין, ובפרט במצבה הכלכלי של התזמורת, הועמד שיעור הפיצוי על סך 30,000 ₪. 

משמדובר בסכסוכים קיבוציים – לא חויבו הצדדים בהוצאות משפט.

ס"ק (ירושלים) 36620-02-24 הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב ירושלים נ' הקאמרטה הישראלית – ירושלים, ניתן ביום 24.12.2024, בפני מותב בראשות כב' השופט דניאל גולדברג, נציג ציבור (עובדים) מר ניר עזרא, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' לאה בר-אילן. על פסק הדין הוגש ערעור לביה"ד הארצי ביום 5.1.2025.