בית הדין הארצי לעבודה פסק כי נוכח הסכמות חוזיות ספציפיות בין הצדדים, על אף שגמול שעות נוספות גלובליות לא צוין בשורה נפרדת בתלוש השכר – יש לראות אותו כאותנטי ותקין

עובדות המקרה:

המשיב הועסק אצל המערערת, בהתאם להסכם עבודה שקבע כי עבור עבודתו ישולם לו שכר גלובלי בסך 16,000 ₪ ברוטו, בהתאם לחלוקה הבאה: 80% כשכר יסוד, ו- 20% כתמורה גלובלית עבור עבודה בשעות נוספות (לרבות שבת וחג). השכר הגלובלי לא פוצל בתלוש השכר לשתי שורות נפרדות, אלא נרשם כסכום אחד בשורה אחת, כך שעל אף שהעובד ביצע שעות נוספות בהיקף לא מבוטל, תלוש השכר לא שיקף תשלום תמורה נפרדת עבור השעות הנוספות האמורות. לטענת המשיב, מדובר בתשלום שכר כולל, אשר מהווה הפרה של הוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר, ולכן, על פי תחשיב שערך, הוא זכאי לתשלום גמול שעות נוספות בסך 153,869 ₪.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה ואת תחשיב העובד, וחייב את המעסיקה לשלם לעובד גמול שעות נוספות בשווי הנתבע, וזאת ממספר טעמים: הסכם העבודה לא מפרט את כמות השעות הנוספות שבגינן משולם לעובד הגמול הגלובלי בגין עבודה בשעות נוספות, כך שהעובד לא יכול לבדוק אם משולם לו שכר הוגן; לא נערך מעקב אחר היקף השעות הנוספות שהעובד ביצע בפועל; לא הייתה הפרדה בתלוש השכר בין שורת השכר לבין שורת גמול השעות הנוספות, כך שמדובר בשכר כולל שמהווה את שכר היסוד ממנו נגזרת הזכות של העובד לשעות נוספות; הזכויות הסוציאליות נגזרו מהשכר הכולל.

המעסיקה ערערה על פסק הדין האמור.

הכרעה:

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור, וקבע כך:

אמנם, ככלל, על המעסיק להפריד בתלוש השכר בין רכיב שכר היסוד, לבין רכיב גמול השעות הנוספות – כך שתלוש השכר ישקף את ההסכמה בין הצדדים. עם זאת, במקרה זה, מכיוון שהוכח כי העובד הבין את הוראות ההסכם, ידע היטב ש- 20% משכרו הגלובלי שולם בפועל כגמול גלובלי עבור עבודה בשעות נוספות, והסכים לכך – ברי כי סעיף פיצול השכר בהסכם העבודה היה סעיף אותנטי ששיקף את הסכמות הצדדים, ולא סעיף פיקטיבי.

בית הדין הארצי הבהיר, כי הדברים עולים בקנה אחד עם הוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר, אשר מתמקד בהסכמה החוזית בין הצדדים; וכן עם הוראות סעיף 26ב(ג) לחוק הגנת השכר, אשר קובעות חזקה לפיה: "… נקבע לעובד שכר כולל בניגוד להוראות סעיף 5, ככל שהוא חל עליו, ויראו בשכר ששולם לו כשכר רגיל, שהרכיבים האמורים אינם כלולים בו, אלא אם כן הוכיח המעסיק אחרת". כלומר, בעניין הנדון כאן, שעה שהורם הנטל ע"י המעסיק באשר למהות הרכיב כגמול עבור עבודה בשעות נוספות, וכן באשר לכך שההסכם היה ידוע ומוסכם על העובד, יש לקבל את הערעור.

בהתאם, הגמול הגלובלי בגין עבודה בשעות נוספות עומד על 20% מ- 16,000 ₪, כלומר, על 3,200 ₪ (לחודש). בשים לב לתקופת עבודתו בחברה, שולם לעובד סך של 174,400 ₪ כגמול שעות נוספות – יותר מהסכום הנתבע על ידו בגין רכיב זה, כך שהוא אינו זכאי לתשלום הפרשי גמול שעות נוספות. בהתאם, קיבל בית הדין הארצי את הערעור. לא ניתן צו להוצאות.

ע"ע (ארצי) 25953-05-23 הארגז תעשיות בע"מ נ' נוריאל צין (ניתן ביום 19/04/24), בפני השופט רועי פוליאק, השופטת חני אופק גנדלר, השופט אילן סופר, נציגת ציבור (עובדים): רחל בנזימן, נציג ציבור (מעסיקים) דן בן חיים.