במסגרת הפררוגטיבה הניהולית המעסיק מוסמך לקבוע את שיבוץ העובדים למשמרות לפי צרכי העבודה, ואינו חייב להציע לעובד המסרב לעבוד בשבת משמרת חלופית ביום חול
עובדות המקרה:
התובע הועסק כעובד דלפק במסעדה אותה מפעילה הנתבעת, במתכונת עבודה במשמרות. לדבריו, בשיחה עם מנהל המסעדה נמסר לו כי בשל סירובו להמשיך לעבוד בשבתות, לא ניתן לשבצו למשמרות בהיקף שביקש. לאור זאת הפסיק התובע לעבוד. בתביעתו דרש תשלום פיצויי פיטורים ותשלום פיצוי ללא הוכחת נזק מכח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, בגין הפליה אסורה מחמת דת.
הנתבעת טענה כי שיבוץ העובדים נעשה בהתאם לצרכי העבודה וכי אין התחייבות מצדה למספר משמרות שבועי. בקשתו של התובע שלא לעבוד בשבת נענתה, אלא שהתובע לא היה מעונין להמשיך לעבוד, הפסיק את העבודה מיוזמתו ורק לאחר שהתפטר טען להפליה מחמת דת.
הכרעה:
בית הדין קבע כי התובע התפטר מעבודתו בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים או בפיצוי בגין הפליה אסורה.
נקודת המוצא לדיון בשאלת נסיבות סיום ההעסקה של התובע, היא בחינת סמכות המעסיק לקביעת תנאי השיבוץ לעבודה במשמרות. בהתאם למוסכם בין הצדדים, לא ניתנה לתובע התחייבות להעסקה בהיקף משמרות מסוים, אלא לשיבוץ התואם את צרכי העבודה. כאשר עובד מועסק במשמרות משתנות, ושיבוצו נקבע על בסיס שבועי ענייני, המעסיק רשאי לערוך שינוי בהיקף השיבוץ. לעובד שמורה הזכות לטעון להרעה מוחשית בתנאי העבודה, להתריע בפני המעסיק על ההרעה, ולהתפטר עקב כך. במקרה כזה, תבחן השאלה אם מדובר בהתפטרות בדין פיטורים המזכה בפיצויי פיטורים. התובע לא פעל כך ולא העלה טענה מסוג זה.
התובע הודה כי לא התייצב למשמרות בימי חול, אליהן שובץ על פי בקשתו. התובע טען כי השיבוץ למשמרות אלו היה בהיקף מצומצם ולכן ראה בכך ענישה שממנה הסיק כי פוטר. התובע נמנע מלבדוק את השערותיו מול הממונים עליו, וחדל להגיש בקשות לשיבוץ על דעת עצמו. בכך הביא לידי ביטוי את כוונתו להביא את יחסי העבודה לסיומם ביוזמתו שלו.
אשר לטענה להפליה מחמת דת, עולה בבירור כי התובע הוא זה שביקש להפחית את המשמרות עקב סירובו לעבוד בשבת, ונענה בחיוב. במסגרת הפררוגטיבה של המעסיק, שמורה לו הזכות לקבוע את לוח המשמרות בהתאם לצרכי העבודה, תוך התחשבות בבקשות של עובדים נוספים, ובכלל זה לשקול את העלויות הכרוכות בתשלומים בגין עבודה במנוחה השבועית. לתובע עומדת הזכות שלא לעבוד בשבת, אך אין בכך להקים לו זכות לשיבוץ במשמרות חלופיות בימי חול.
גם לגוף הדברים לא הוכחה הפליה מחמת דת: מהעובדות עולה כי ההפחתה במספר המשמרות נמשכה שבועיים בלבד, כאשר התובע ממילא לא הופיע אליהן, אלא נעדר בשל מחלה. בהיעדר נתונים מלאים על היקף המשמרות אליהן שובץ התובע לאורך תקופת עבודתו, לא ניתן להסיק כי השיבוץ המצומצם באותם שבועיים נעשה מתוך כוונה להפלות את התובע או לפגוע בו, ולא נסתרה ההנחה שהשיבוץ נבע מצרכי המעסיק ואילוציו הזמניים.
מסקנת בית הדין על סמך כלל נסיבות המקרה היא, כי התובע לא היה מעוניין להמשיך לעבוד, לא רק בשבתות אלא גם בימי חול, וקיווה כי על אף שהתפטר ביוזמתו ישולמו לו פיצויי פיטורים.
התביעה נדחתה (למעט השלמת פדיון ימי חופשה וימי הבראה בסך כולל של 2,401 ₪ לזכות התובע).לאור תוצאות ההליך, התובע חויב בהוצאות משפט בסך 8,000 ₪.
סע"ש (תל אביב-יפו) 37698-02-20 אברהם קולון נ' להבים גרופ השקעות בע"מ (ניתן ביום 27.10.23), בפני כב' השופט דורי ספיבק, נציג ציבור (עובדים) מר אריק מאיר, נציג ציבור (מעסיקים) מר זהר זלמן אקשטיין
טרם חלף המועד האחרון לערעור.