המבקש החל את עבודתו כסמנכ"ל תפעול אצל המשיבה, חברה העוסקת במתן שירותי ענן מנוהלים. גדרי המחלוקת הרלבנטיים לעניין הבקשה כוללים את מועד תחילת עבודתו של המבקש אצל המשיבה, היקף משרתו, מהות תפקידו, מסגרת סמכויותיו במשיבה ונסיבות סיום העסקתו. לאחר שהמשיבה הגישה כתב הגנה, המבקש הגיש בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים בגדרה ביקש עיון ברשימה בת 27 סוגי מסמכים שונים, ביניהם תלושי שכר וחשבוניות של חמישה עובדים של המשיבה ביחס לשתי תקופות שונות; חשבוניות והסכמי התקשרות בין שירותי ענן עבור חמישה לקוחות חדשים מיום 1.2.2023 ועד לחודש ספטמבר 2023; מסמכי תשלום שכר של השותפים במשיבה ובעלי המניות שלה לשנת 2023, כרטסת הנהלת חשבונות של המבקש ובעלי מניות נוספים; אסמכתא למכירות המבקש בשנים 2017-2021; תכתובות מייל ששלח המבקש לעובדי המשיבה וללקוחותיה כטענתה; כל אסמכתא שממנה עולה כי המבקש היה שותף להחלטה על עדכון בונוסים לעובדי המשיבה; תכתובות מייל מהן עולה כי המבקש היה שותף להחלטות בענייני השותפים, ועוד.
לאחר דיון בבקשה צמצם ביה"ד את הרשימה בהסכמת הצדדים, וקיים המשך דיון במחלוקות שנותרו, על בסיס הרלוונטיות של המסמכים להליך המתנהל.
החלטת ביה"ד האזורי:
הבקשה התקבלה באופן חלקי, כך שהחברה חויבה לצלם למבקש את צילומי המסך של כל המיילים (תאריך שם השולח וכותרת) של הדוא"ל בעבודה, בתקופה שבין ינואר 2017 ועד סוף מאי 2017. מאחר ויש מחלוקת בעניין תקופת העבודה בחודשים אלה הרי שהמיילים שנשלחו אל ומהמבקש הם רלוונטים להליך. בנוסף, נעתר ביה"ד לבקשת המבקש כי החברה תמציא את כל החשבוניות של הלקוחות החדשים בגין התקופה שמאמצע 02/2023 ועד סיום עבודתו, הרלוונטים לתביעות להפרשי עמלות. ככל והחברה תבקש להמציא גם הסכמים שנחתמו עם אנשי שיווק אחרים המוכיחים שלא המבקש הוא שגייס לקוחות אלה, או שלקוח מסוים גויס שלא על ידיו, תציין מי גייס את הלקוח.
מאחר והבקשה לגילוי מסמכים היתה חריגה בהיקפה ונתקבל רק חלק קטן ממנה, חויב המבקש לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בגין ההליך הטרומי, ללא קשר לתוצאות פסק הדין.
המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה, במסגרתה טען שהיה על ביה"ד לחייב את המשיבה בגילוי מסמכים נוספים החל מיום 1.10.2017 ועד לסיום עבודתו, לגבי חלקה הכחישה החברה את עצם העסקתו, ובנוסף להתיר נוכחותו בזמן בדיקת תיבת הדוא"ל המקצועית שלו, מחשש לפגיעה בפרטיותו, וכן לשם הבטחת שלמות הרשימה באופן בו יוכל לדעת אם נמחקו תכתובות, סוננו או לא הוצגו. בצד זאת, עתר המבקש לביטול ההוצאות שהושתו עליו, משחלק מבקשתו נתקבלה.
ביה"ד הארצי דחה את בקשת רשות הערעור.
נפסק, כי החלטת בית הדין האזורי אם ליתן צו גילוי ועיון במסמכים או סירוב לתיתו נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. ככלל, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה אלא במקרים חריגים בלבד שבגדרם ניתנה החלטה בניגוד לדין או שההחלטה גרמה לעיוות דין חמור.
תנאי לגילוי המסמכים המבוקשים הוא מידת הרלבנטיות שלהם לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת. למבחן הרלבניות שני היבטים: במסגרת ההיבט הצר – בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בין הטענות שבבקשה לגילוי מסמכים לבין טענות המבקש בהליך העיקרי; האם מתקיימת זיקה בין המידע במסמכים שגילויים התבקש לבין עילות התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס טענת המבקש שגילוי המידע במסמכים המבוקשים נדרש להוכחת עילות התביעה; חשיבות גילוי המסמכים המבוקשים בהתייחס לטענות הצדדים בהליך העיקרי והשלב בו מצוי ההליך העיקרי בעת הגשת הבקשה. במסגרת ההיבט הרחב – בוחן בית הדין את האינטרס לגילוי ומשקלו והשלכותיו של גילוי המסמך, בין היתר, על הציבור וצדדים שלישיים; האם למבקש עניין ישיר, ממשי ולגיטימי לקבלת המידע המבוקש; מידת האינטרס הממשי של המבקש ובחינת החשש לפגיעה בזכויותיו המהותיות בהליך ומהות הסעד בהליך העיקרי.
לאחר מכן, בוחן ביה"ד את האיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים אחרים המוכרים בפסיקה כשוללים גילוי, ובחינת קיומה של דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש שלא באמצעות גילוי בכל מקרה לגופו. כן נבחנת מידת ההכבדה שתוטל על בעל הדין שכנגד שיחוייב בגילוי המסמכים.
בענייננו, במסגרת בקשתו לגילוי מסמכים המבקש הגיש רשימה בת 27 סוגי מסמכים, כאשר בשלושה סוגי מסמכים התקבלה בקשתו במלואה או באופן חלקי ואילו בכל היתר נדחתה. כמו כן, הבקשה נדונה במסגרת שני דיונים על מנת לייעל את ההליך. בדיון מיום 24.12.2024 מיקדו הצדדים את גדרי המחלוקת ביניהם ביחס לתקופת עבודתו של המבקש במשיבה והסכימו כי המחלוקת היא ביחס למועד תחילת עבודתו של המבקש במשיבה: 10.1.2017 כגרסת המבקש, או 1.6.2017 כפי שנרשם בתלוש. מחלוקת נוספת שנותרה היתה תפקידו של המבקש בתקופה זו: האם כטענתו ממועד זה היה צמצום בסמכויות שלו, כך שבפועל תיפקד כאיש מכירות, או שמא כטענת החברה, המשיך לשמש כסמנכ"ל תפעול, תחת סמנכ"ל אחר שמונה אותה עת למנכ"ל.
נדחתה גם טענת המבקש לפיה היה על בית הדין האזורי להיעתר לבקשתו להיות נוכח בעת צילום המסמכים מתיבת המייל הארגונית, על מנת להימנע מפגיעה לא מידתית בפרטיותו ומניעת עיון לא מבוקר בתכנים אישיים משמדובר בתיבה מעורבת. בדיון מיום 1.7.2025 נשאל המבקש על ידי בית הדין האזורי אודות היקף המיילים האישיים שקיבל לתיבת המייל הארגונית והשיב כי בכל התקופה היה לי גם GMAIL שבו רשמתי מיילים פרטיים. אני מעריך ש 90% מהמיילים ואפילו יותר היו מיילים של עבודה." החלק היחסי של התכתובות האישיות מינורי והדרך החלופית שנמצאה על ידי בית הדין האזורי שהיא צילומי המסך של נושאי המיילים שאינם כוללים את תוכן ההודעה עצמה אלא – תאריך, שם השולח וכותרת נותנת מענה בהיקף תוכן הגילוי, לאיזון בין הפגיעה האפשרית במבקש לבין הפגיעה האפשרית במשיבה ובסודותיה המסחריים ובצדדים שלישיים. עוד ייאמר, כי במקור הבקשה לגילוי תכתובות מייל של תיבת מייל אירגונית הוגשה ע"י המשיבה, אשר חזרה בה ממנה, ורק בדיון העלה המבקש לראשונה דרישה זו ביוזמתו.
גם לחשש המבקש הרשימה לסינון ומחיקה מהרשימה שביקש ניתן מענה בפסיקה: "השמדה של מסמך נייר מבטיחה את היעלמותו מה"זירה", אך כאשר בתוצרים דיגיטליים עסקינן, בחירה באופציה של "מחיקה" אינה מספיקה בדרך כלל … מכאן שבשיטות טכנולוגיות ניתן לשחזר מידע אף מבלי שהמשתמש יהיה מודע לכך שהמידע עדיין קיים." מכל מקום, הדלת פתוחה בפני המבקש להגיש בקשה מתאימה ביחס למשקלה או קבילותה של הראיה ככל שיסבור שקיים חשש למחיקת הודעות או סינון.
בשולי הדברים יוער, כי בידי המבקש האפשרות לשוב ולבקש את גילויים של מסמכים מסויימים בהמשך ההליך אם יניח תשתית ראייתית מספקת להוכחת טענותיו.
באשר להוצאות המשפט שנפסקו לחובת המבקש, הרי שענייננו בבקשת רשות ערעור המופנית לעניין הוצאות אשר חוסה תחת סוגי החלטות שבפריט 1(7) לצו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשע"ח – 2017. משכך, לא ניתן להגיש על פסיקת ההוצאות בקשת רשות ערעור וניתן יהיה להשיג עליה רק במסגרת פסק הדין הסופי.
לא ניתן צו להוצאות בגין הבר"ע, משלא נתבקשה תגובת המשיבה.
בר"ע (ארצי) 24090-07-25, ברק למפיט גן – אקסיטו שירותי ענן מנוהלים בע"מ (ניתן ביום 28.7.2025), בפני כב' השופט אילן סופר.