המבקשים הגישו בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד 8 מכללות ציבוריות וועד ראשי המכללות (להלן: "ור"מ"). לטענת המבקשים הם משמשים כארגונם היציג של חברי הסגל הזוטר בחלק מהמכללות הציבוריות, בצד ארגונים פנימיים הפועלים במכללות נוספות, החברים יחדיו באיגוד משותף המייצג את כלל חברי הסגל הזוטר במכללות הציבוריות (להלן: "האיגוד"). במוקד הדיון עמדה שאלת זכאותם של עובדי הוראה המשמשים כ"מורים מן החוץ" (להלן: "ממ"חים") לתשלום דמי חופשה על בסיס שכר שעתי, כפי שנדרש על פי חוק חופשה שנתית. שכרם של הממ"חים משולם אמנם מדי חודש, אך כפי שעולה מהסכמי 2021, מדובר בתשלום המחושב על בסיס מספר שעות ההוראה בסמסטר, המוכפל בתעריף לשעה, ולא בתשלום על בסיס חודש כטענת המשיבות.
לטענת המכללות, פרשנותם של המבקשים להוראות שנקבעו בהסכמי 2021 שגויה. שכרם של הממ"חים נקבע על בסיס מספר "יחידות הוראה" המתחייבות במשך תקופת המינוי – החופפת במידה רבה את הסמסטר האקדמי – תוך שההסכם הקיבוצי קובע במפורש שהן כוללות מטלות נלוות רבות מעבר לשעות ההוראה. מאחר והממ"ח חופשי לקבוע בעצמו את היקף זמן ביצוע המטלות הנלוות, לא נעשית מדידה של שעות עבודתו. למעשה, שיטת חישוב השכר של ממ"ח מבוססת על אחוז חלקיות משרתו (כמות יחידות ההוראה הכוללת), שאינה נמדדת במונחי זמן. מאחר ושכרם של הממ"חים מ שולם בפועל עבור תקופת המינוי המלאה, הממ"ח רשאי לנצל את ימי החופשה בפועל לפי שיקול דעתו, לחלק את מועד ביצוע המטלות הנלוות לפי נוחיותו, ובלבד שהוא מבצע את שעות ההוראה או נוכח בבחינות במועדים שנקבעו לכך.
ור"מ טען כי לא היה מקום לצרפו לבקשה משום שאינו ארגון מעסיקים או צד להסכמים שנעשו בשנת 2021. עם זאת, עמדתו כגוף מתאם מטעם המכללות היתה ברורה ומפורשת, ולפיה אין מקום לתשלום נפרד עבור חופשה לממ"חים, משתשלום החופשה נכלל מלכתחילה במתן תגמול לאורך כל תקופת המינוי הכוללת, אשר הממ"ח מנצל חופשה בפועל במהלכה.
לצורך הכרעה בהליך התבקשה עמדתם של הממונה על השכר במשרד האוצר ושל הועדת לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. עמדתם תמכה בעמדת ור"מ והוסיפה כי אפילו היה ממש בטענה כי ממ"חים הינם עובדים בשכר שעתי, ממילא אין בכך לזכות אותם בגמול הקבוע בחוק, שכן גם במתכונת שעתית משולם להם שכר על בסיס מורחב של "יחידת הוראה" שמטלותיה לא תחומות בזמן, ולא על בסיס צר של "שעת הוראה".
המחלוקת שבפנינו אינה עוסקת בשאלה האם קיבלו הממ"חים את החופשה השנתית לה היו זכאים מאז נחתמו הסכמי 2021. במסגרת כתב המינוי הנמסר לממ"ח נכללת הוראה התואמת את הסכמי 2021, לפיה "מורה מן החוץ ינצל את מכסת ימי החופשה השנתית לה הוא זכאי במלואה בפועל במהלך תקופת המינוי, במועדים אשר בהם הוא חופשי מהוראה וממטלות נלוות. ימי החופשה אינם ניתנים לצבירה משנה לשנה. על אף האמור, במקרים חריגים בהם לא תתאפשר למורה מן החוץ לנצל את ימי החופשה, כולם או חלקם, במהלך תקופת המינוי, תתאפשר צבירה בכפוף להוראות חוק חופשה שנתית."
מוסכם, אם כך, שהממ"חים בהם מדובר קיבלו את חופשתם השנתית, ובמובן זו הוגשמה תכלית החוק וניתנה לממ"חים האפשרות "לנפוש ולאגור כוחות". השאלה היחידה שהובאה לפיתחנו הינה האם היו זכאים בגין כך לדמי חופשה, בנוסף לשכרם.
ניתוח הוראות הסכמי 2021 מביא למסקנה כי הדין עם המשיבות. ראשית, הממ"חים מלמדים קורסים אקדמיים, הנפרשים על פני סמסטר או שניים, ולהבנתנו הנכון לראות את השכר המגיע להם כשכר מוסכם עבור הקורס כולו, דהיינו שכר סמסטריאלי. שנית, השכר שמקבל הממ"ח כולל מטלות רבות שאינן הוראה, כגון הכנת הרצאות, איסוף חומר, שעות קבלת סטודנטים, השתתפות בהדרכות, ועוד. מדובר למעשה בתשלום עבור פרויקט, שהוא קורס אקדמי, שהיקף ביצוע מטלותיו השונות אינו מוגדר, ועל פניו הקף זמנן הכולל עולה על הקף שעות ההוראה עצמן. שלישית, ההיקף הכולל של המטלות הנלוות להוראה אינו אחיד או קבוע לאורך תקופת המינוי, ומשתנה בין מרצה למרצה ובין קורס לקורס (ככל שמדובר בלימוד קורס זהה מידי סמסטר נדרשת פחות הכנה; במהלך הקורס נדרשת פחות הנחית סטודנטים, וברור שצבירת נסיון מקצרת תהליכים עבור המרצה). רביעית, יש דמיון רב בין העסקת הממ"חים לבין העסקת עוזרי הוראה, לגביהם נפסק זה מכבר כי לראות בהם עובדי פרויקט. אמנם מתכונת העסקה של עוזר הוראה אינה דורשת הוראה פרונטלית ויש בה גמישות רחבה יותר שאפשרה שהיה בחו"ל לתקופה של חודש, אלא שגמישות כזו קיימת גם לממ"חים, שיכולים למשל, להעדר מהארץ לחופשה בחו"ל בין שיעור למשנהו.
בצד נימוקים נוספים שציין ביה"ד לחיזוק מסקנתו, מצא לנכון להעיר שתי הערות:
– העובדה שחלק מן המכללות משלמות לממ"ח שכר מלא גם אם נעדר משיעור בעוד מכללות אחרות מנכות ממנו שכר בגין ההעדרות – לא עומדת לדיון בהליך זה, שאינו כולל הכרעה בשאלת זכות המעסיק לניכוי והיקף הניכוי משכר הממ"ח בגין העדרותו.
– הקביעות הכלולות בפסק דין זה רלוונטיות רק למכללות שנוהגות בשיטת התשלום שנקבעה בהסכמי 2021, ולא בשיטות תגמול אחרות, שלא הובאו בפנינו, הנהוגות במכללות אחרות. בהתאם, קביעות פסק הדין רלוונטיות אך ורק למכללות שנוהגות בשיטת התשלום שנדונה בהליך זה.
הבקשה נדחית ללא צו להוצאות כנהוג בסכסוך קיבוצי.
ס"ק (ת"ש) 30180-01-23 כח לעובדים ארגון עובדים דמורקטי ואח – ועד ראשי המכללות הציבוריות ואח' (ניתן ביום 4.07.2024) בפני כב' השופט דורי ספיבק, נציגת ציבור (עובדים) ארנה רזניק, נציג ציבור (מעסיקים) יואל מלי.
.