התנהלות המדינה במתן יחס שונה לארגוני עובדים ביחס לתשלום שי לחג, גבית דמי חבר מרוכזת וניכוי דמי טיפול – נחזית כהפליה, ובכל מקרה לוקה בחוסר שקיפות שאינו מאפשר פיקוח על ישומה ההוגן

עובדות המקרה:

בקשת צד בסכסוך קיבוצי נוספת שהגישה ההסתדרות הלאומית כנגד משרד החינוך, בגין העברת כספים לא מבוקרת על ידו לטובת פעילות לקידום חברי ארגוני העובדים, ללא הפעלת בקרה ובדיקה על השימוש בהם. לטענת הלאומית, חלוקת הכספים לארגונים השונים אינה מאוזנת, מקפחת את זכות הבחירה של עובד המשתייך לארגון מיעוט ופוגעת בחופש ההתארגנות שלו ובכוחם של ארגוני העובדים מתחרים.  שלוש הסוגיות ההעיקריות השנויות במחלוקת נוגעות לשי לחג – אותו מעביר משרד החינוך לחברי ארגון המורים, הסתדרות המורים ואף הסתדרות מורי אגודת ישראל ישירות לארגון, אשר מעניק את השי בתוספת תשלום מקופתו לעובד, בעוד עובדות החברות בלאומית מקבלות את השי ישירות בשכרן; תקציב מלגות – אשר לטענת הלאומית משולם בגין העובדות שחברות בארגוני העובדים האחרים מתקציב משרד החינוך כהשתתפות ברכישת השכלה גבוהה, בעוד ביחס לחבריה הוא מועבר לעמותה לקידום מקצועי לצורך השתלמויות פנימיות בלבד; וניכוי דמי חבר משכר העובד לטובת ארגון עובדים בו הוא חבר והעברתו בגביה מרוכזת לטובת ארגוני העובדים האחרים ומנגד – המנעות מגביה מרוכזת של דמי החבר לטובת הלאומית. לבקשה צורפו 2 תובעות שמשמשות כגננות במשרד החינוך וחברות בלאומית.

הכרעה:

הבקשה התקבלה בחלקה.

לכאורה היה מקום לקבוע כי אין מקום לאבחן בין ארגון המורים והסתדרות המורים לבין הלאומית לעניין העברת כספי השי לחג לארגון. מאידך גיסא, עומדים השיקולים הבאים: ראשית – קשה לראות את אופן התשלום של ה"שי לחג" כשלעצמו כחלק מ"תנאי העבודה" של עובד.  שנית –   העברת כספים לארגון העובדים חלף תשלום ישיר לעובדים עצמם מחייבת התארגנות מתאימה והקמת מנגנון מכביד. בענייננו קיים פער מספרי עצום בין מספר חברי הלאומית לבין כמות חברי שני ארגוני המורים האמורים.

ככלל, חובת המעסיק על פי חוק הסכמים קיבוציים ועל פי הפסיקה היא המנעותית – להימנע מפגיעה בתנאי עבודה בשל התארגנות; אין מוטלת על המעסיק חובה אקטיבית לפעול לטובת/לחיזוק התארגנות, ובכלל זה לא נדרש ממנו ליצור מנגנונים מסוימים רק כיוון שמנגנונים אלה עשויים לקדם התארגנות. עם זאת, לא קיים הסבר לאבחנה בין הלאומית והסתדרות מורי אגודת ישראל. אכן, חברי הלאומית הם עובדי המשרד בעוד חברי הסתדרות אגו"י, לפחות ברובם, אינם עובדי המשרד ואולם אין די בכך כדי להצדיק את בחירת המשרד לאי העברת כספים דווקא לארגון עובדים שחבריו עובדי המשרד.

אין מקום להיענות לסעד המבוקש על ידי התובעות בעניין השי לחג ולהורות על העברתו לעת הזו לידי הלאומית. עם זאת יש להורות כי על המשרד והמדינה לקבוע קריטריונים ברורים להעברת כספי שי לחג (אם בכלל) לידי ארגוני עובדים, מתוך שימת דגש על הימנעות ממתן יתרון לארגון עובדים אחד על פני האחר, אלא מטעמים שאין בהם משום אפליה או פגיעה בזכות ההתארגנות. מעסיק, ובודאי המדינה – אינו יכול לפטור עצמו, מלפקח על שימוש כדין בכספיו שלו (ובכלל זה בשימוש בהם בהתאם לחוק הסכמים קיבוציים), ולהסתפק בכך ש"חזקה" על הארגון היציג שיעשה בהם שימוש שאינו מפלה. האיסור על מעסיק לפגוע בזכות ההתארגנות, חל גם כאשר אין מדובר בהתערבות ישירה בהתארגנות, אלא בדרך עקיפה.

בשונה מהמסקנות בעניין השי לחג שעסקו באופן התשלום ולא בעצם התשלום, ביחס לרכיבי הבקשה האחרים מדובר בהבטחת גישה ישירה ושווה לתשלום כספי המעסיק לכלל העובדים, גם אלו שאינם מאורגנים – קרי, מימוש אחד מתנאי העבודה שלהם. ככל שהמשרד מעביר כספים המיועדים לכלל העובדים ללא שהוא טורח לבדוק אם בפועל לא נעשה שימוש בהם באופן שוויוני, שאינו פוגע בזכותו הפרטנית של עובד ההוראה להתאגד כרצונו – הרי שמדובר בעצימת עיניים שעולה כדי "התנהגות של המעסיק שמנעה חופש בחירה" ואין להסכין עמה. בעקיפין, התנהלות זו פוגעת גם בלאומית עצמה. ההתנהלות הקיימת מעוררת חשש לאפליה ואף יותר מכך, לפגיעה בחופש ההתארגנות.

בהתאם נפסק כדלקמן:

• על המשרד והמדינה לקבוע, תוך 120 יום, קריטריונים ברורים להעברת כספי שי לחג (אם בכלל) לידי ארגוני עובדים, מתוך שימת דגש על הימנעות ממתן יתרון לארגון עובדים אחד על פני האחר, אלא מטעמים שאין בהם משום אפליה או פגיעה בזכות ההתארגנות. בכלל זה ישקלו האפשרויות להתיר מנגנונים שבעלויותיהם ישאו הארגונים היציגים וכיו"ב.
• משההתנהלות הקיימת מעוררת חשש לאפליה ואף יותר מכך, לפגיעה בחופש ההתארגנות, מחויב המשרד לנקוט בצעדים שימנעו פגיעה בהתארגנותובכלל זה ומבלי למצות: להסדיר מנגנון פיקוח של המשרד (בעצמו או באמצעות נציגיו בקרן) על אופן חלוקת כספי המענקים, גם בהיבט של שויון בין כלל עובדי ההוראה- תוך הסקת מסקנות מתחייבות מתוצאות הבירורים; להסדיר מנגנונים שקופים לידיעת כלל עובדי ההוראה ללא הבדל בהשתיכותם או אי השתיכותם לארגון כזה או אחר-  אשר ינחו אותם באופן ברור באשר לזכויותיהם השוות  ליהנות מכספי הקרן; למנוע פרסומים מטעים מטעם ארגונים ביחס לאפשרות עובדים שאינם מאוגדים בהסתדרות המורים ליהנות מכספי הקרן וכיו"ב.
• לחייב את משרד החינוך להקים מנגנון גביית דמי חבר מרוכזת הנדרש לצורך ביצוע ניכוי דמי חבר משכר עובדי הוראה שהם עובדי מדינה וחברים בלאומית. בעלויות הקמת מערכת סליקה/התאמת מערכת הסליקה הקיימת מול הלאומית- גם עבור עובדי ההוראה שבמשרד- יהא על הלאומית לשאת, וכן בעלויות הסליקה עצמן, על פי הכללים החלים על ארגונים אחרים.
• אין מקום לפסיקת פיצוי בגין פגיעה בהתארגנות משענין זה תלוי ועומד בהליך מקביל ומשאין מדובר בההארגנות ראשונית.

משמדובר בסכסוך קיבוצי -אין מקום לחיוב בהוצאות.

סעש (י-ם) 38446-01-21,‏ ‏הסתדרות העובדים הלאומית בישראל – משרד החינוך התרבות והספורט ‏(ניתן ביום 06.01.2025) בפני מותב בראשות כב' הנשיאה שרה ברוזדה, נציג ציבור (עובדים) מר קיבורק נלבנדיאן, נציגת ציבור (מעסיקים) הגב טלי לוי.