זכאות עובדת שפוטרה שלא כדין בטרם הבשלת אופציות למימושן בשיעור תמורה מלא

עובדות המקרה:

הנתבעת היא חברה פרטית ישראלית שנוסדה ביום 23.6.21, העוסקת במתן פתרונות בתחום גיוס הכספים (להלן: "החברה"). התובעת היא בעלת תואר שני בכלכלה וניהול ודוקטורט במתמטיקה. ביום 20.2.2021, בשלבי ההקמה ובטרם רישום החברה, התקשרה החברה עם העובדת בהסכם למתן שירותים בו הוסכם  כי תהיה זכאית לקבלת תמורה בסך 10,000 ₪ בחודש, בכפוף לתנאים מצטברים: א. גיוס סך של מיליון דולר ב. התובעת תעניק לחברה שירותים בהיקף שלא יפחת מ-64 שעות חודשיות. כמו כן,  הוסכם כי התובעת תהיה זכאית לקבלת אופציות ששיעורן יגדל מידי חודש במשך 48 חודשים, בכפוף לכך שתתן שירותים לחברה במועד הבשלתן בחודש פברואר 2022.

ביום 18.1.2022 בטלה התובעת את ההסכם, ותחתיו נחתם בין הצדדים ביום 20.1.2022 הסכם העסקה, בו נקבע כי תשמש כעובדת החברה החל מיום 1.1.2022, בתפקידLEAD DATA SCIENTIST , ותהיה זכאית לשכר חודשי של 10,000 ₪ בתוספת תנאים סוציאליים כדין עבור משרה מלאה. ההסכם כלל סעיף הענקת אופציות לפיו תהיה זכאית לקבלת אופציות ששיעורן יגדל מידי חודש במשך 48 חודשים, בכפוף לכך שתעבוד בחברה במועד הבשלתן בחודש אפריל 2022.

ביום 3.2.2022 זומנה התובעת לשימוע לפני פיטורים. השימוע התקיים ביום 13.2.2022, ויומים לאחר מכן נמסר לתובעת מכתב פיטורים. במכתב הוסבר כי חל שינוי באפיון המוצר של החברה וכי החברה לא עמדה ביעדי גיוס ההון, ועל כן נאלצת לקצץ בהוצאותיה, לרבות ויתור על עבודת התובעת.

התובעת הגישה תביעה בה טענה לפיטורים שלא כדין, ולזכאותה להענקת האופציות. לגרסתה, האמינה במיזם ולכן עזבה את עיסוקיה האחרים והקדישה את זמנה ומרצה לעבודה עבור החברה, הסכימה להפחתת שכרה בעת שחתמה על חוזה ההעסקה במשרה מלאה באותו שכר, להגדרת תפקיד נחותה ואף לדחית מועד הבשלת האופציות בחודשיים, מתוך הסתמכות על התמורה הצפויה מהבשלת האופציות המצטברת. עוד פרטה כי בעת החתימה על חוזה ההעסקה הביעה את מחאתה על דחית מועד ההבשלה בחודשיים, אלא שמנכ"ל החברה (אותו הכירה עוד טרם החלה ההתקשרות), הבטיח לה כי מדובר בפרק זמן קצר ובלתי משמעותי. בפועל, החברה הפרה את ההסכם, פעלה בחוסר תום לב והכשילה במכוון את קיום התנאי המתלה להבשלת האופציות, תוך שהשימוע שנערך לה היה פגום ולמראית עין בלבד. בהתאם, נתבע צו לביטול הפיטורים ולהענקת האופציות, או לחלופין לתשלום התמורה עבור מימושן בערך שהיתה זכאית לו אם היתה ממשיכה לעבוד (קרי – החלת המיסוי בגינן כהכנסה הונית, או לחלופין השתת המיסוי העודף על החברה). בנוסף נתבעו הפרשים בגין שירותים שספקה לחברה במסגרת תקופת ההתקשרות וכן פיצוי על פיטורים שלא כדין.

החברה טענה כי לא התקיימו התנאים להבשלת האופציות ביחס לגיוס ההון ואישור הדירקטוריון לתכנית, וכי דחית מועד ההבשלה בחודשיים נבעה מכך שהתובעת יצאה לחופשה במהלך חודשים אוגוסט וספטמבר, בהם לא נתנה שירותים לחברה. השימוע נערך כדין והחלטת הפיטורים התבססה על שיקולים ענייניים.

הכרעה:

הענקת אופציות לעובד היי-טק מבטאת, בין היתר, הטבה שנועדה לתגמל את העובד ולתמרץ אותו להישאר בחברה עד למועד שנקבע למימוש האופציה. לפיכך נהוג גם לסייג את מועד הבשלת האופציה ומימושה, ולהתנותה בתנאים כגון המשך עבודה בחברה לפרק זמן מסוים. שעה שניתן לראות כי האופציה הותנתה בתנאי מתלה, אזי רק בהתקיימו יהיה התובע זכאי למימוש האופציות. מנגד, מכח סעיף 28 (א) לחוק החוזים, צד שגרם לאי קיומו של התנאי המתלה ובכך הביא למעשה לאי כניסתם לתוקף של חיובי החוזה האופרטיביים, אינו זכאי להסתמך על אי קיום התנאי. הפסיקה קבעה כי סיכול התנאי מהווה התנהגות בחוסר תום לב, ואף עולה כדי התנהגות הסותרת את תקנת הציבור.

השוני המרכזי בין חוזה השירותים של התובעת לבין חוזה ההעסקה שלה בהקשר האופציות הוא בדחית מועד ההבשלה בחודשיים. פיטורי התובעת נעשו פחות מחודש מיום בו החלה התובעת לעבוד במשרה מלאה בנתבעת וחודשיים לפני המועד החדש שנקבע להבשלת מנת האופציות הראשונה, ומספר ימים לפני המועד הישן שנקבע במסגרת ההסכם למתן שירותים. מדובר בסמיכות זמנים מעוררת חשד, בפרט כאשר הטענה לדחית מועד ההבשלה בחודשיים בשל חופשת התובעת לא הועלתה בפניה בעת החתימה על חוזה ההעסקה ועלתה לראשונה לאחר הגשת התביעה.

בנוסף, מנימוקי הפיטורים בזימון לשימוע עולה כי הטעמים לפיטורים היו כלליים, ונעוצים בסיבות הקשורות לחברה – ולא לתובעת. בקשת התובעת לקבל פירוט באשר לנימוקי הפיטורים לא נענתה, ולא הוצגו ראיות לשינוי באפיון המוצר או לקושי כלכלי. מעבר לכך, לא ברור כיצד חל שינוי שכזה באפיון המוצר תוך פרק זמן כה קצר (14 יום) מעת חתימת התובעת על הסכם ההעסקה ועד לזימונה לשימוע. גם אם אכן חל שינוי כאמור, אשר החברה הסבירה כי הוא שינוי בקהל היעד, לא ניתן כל הסבר מדוע היה צורך בפיטורי התובעת ולא נבחנה אפשרות ניודה לתפקיד אחר. מפרוטוקול ישיבת הנהלה של החברה מיום 25.1.22 עולה כי רק במועד זה הוחלט לכאורה על השינוי, אלא שהתובעת מוצגת בפני ההנהלה כמייסדת וכסמנכ"לית, ועל כן לא ברור מדוע לא היתה מעורבת בהחלטה על שינוי אפיון המוצר. מנגד, התובעת פירטה בתצהירה ובעדותה שלא נסתרה, כי השינוי הנטען בקהל היעד לא צמצם את קהל היעד המקורי, אלא הרחיב אותו, ויושם עוד חודשים קודם למועד הפיטורים. גם הטענה לקושי כלכלי לא הוכחה בשום מסמך, למרות שהמנכ"ל התבקש להציג מסמכים תומכים לו. חזקה כי החברה לא הציגה אותם משום שהיו פועלים לחובתה.  בנוסף, לאחר שיחת הפיטורים העלה המנכ"ל בפני התובעת נימוק חדש, לפיו לא היה שבע רצון מתפקודה. לנימוק זה אין זכר בזימון לשימוע או בהחלטת הפיטורים.

אשר לטענת החברה לאי התקימות התנאי של אישור הדירקטוריון לתכנית האופציות, ממסמכי החברה עולה כי המנכ"ל והמייסד רשום כדירקטור יחיד בחברה. מכח ההלכה, היה עליו לפעול לאישור תכנית האופציות בדירקטוריון תוך זמן סביר ולא להתמהמה בתהליך. לראיה, שלושה חודשים לאחר פיטורי התובעת אושרה תכנית אופציות והופצה לעובדי החברה.

משכך, מתבקשת המסקנה כי פיטורי התובעת נעשו בחוסר תום לב על מנת למנוע ממנה את מימוש האופציות. בנסיבות אלו, הסעד המתאים הוא הענקת האופציות לתובעת בשווי שהיתה זכאית לקבלן לו היתה ממשיכה לעבוד. בהתאם, נפסק כי התובעת זכאית לממש 25,000 אופציות (כהגדרתן בנספח להסכם ההעסקה) במחיר מימוש של 0.01 ש"ח לאופציה, וזאת בהתאם לתוכנית תגמול האופציות לעובדים שקיימת בחברה. החבות במס הנובעת משינוי אופי ההכנסה בגין האופציות תחול על החברה.

תביעת התובעת להפרשי תשלומים בגין תקופת מתן השירותים נדחתה, משהתשלום הותנה בגיוס הון בסך מליון ₪, כשאין מחלוקת שהחברה לא עמדה ביעד זה.

משהוכח כי פיטורי התובעת נעשו שלא כדין, מנימוקים לא עניניים ובחוסר תום לב – נפסק לה פיצוי בגין נזק לא ממוני על סך 50,000 ₪.

לאור התוצאה, החברה חויבה לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.

סעש (ת"א) 7535-07-22‏, טימאה קובאץ' – נובו סנטרל בע"מ (ניתן ביום 16.11.2024) בפני מותב בראשות כב' השופטת אסנת רובוביץ-ברכש, נציג ציבור (עובדים) מר מאיר חן, נציג ציבור (מעסיקים) מר חגי רם.).