חשש לניגוד עניינים עקב קרבת משפחה בין עובדים בשירות הציבורי, מחייב קביעת מנגנוני מניעה שיבטיחו את טוהר המידות.

רקע עובדתי:

המחלוקת העיקרית בהליך מתייחסת לפרשנות הראויה של מגבלות החוק בקשר להעסקת קרובי משפחה ברשות המקומית ולפגמים בהחלטת וועדת השירות, שפסלה את התובע מלשמש בתפקיד אליו ניגש, על רקע קרבה משפחתית לשני עובדים, שיש בה חשש ממשי לניגוד עניינים.

התובע התמודד למכרז משרת היועמ"ש לעירית קרית מלאכי, ונבחר לתפקיד זה. מאחר שגיסתו של התובע מועסקת בעירייה כמלוות חיילים וצעירים במחלקת רווחה ושירותים חברתיים, ובן דודו מועסק כמנהל אגף שירות לתושב – ענינו הובא בפני ועדת השירות של העיריה אשר שקלה את כל המידע שהובא בפניה והחליטה פה אחד שלא לאשר את המינוי מהנימוקים הבאים:

• סעיף 174א לפקודת העיריותאוסר העסקתם של קרובי משפחה בעירייה. בהתאם לפסיקה, מקום בו נקבעה הוראת חוק מפורשת, האוסרת על ניגוד עניינים, יש לתת לה את מלוא המשקל ואין לצמצם פרשנותה. לפיכך, תפקיד הוועדה אינו לבחון האם קיים ניגוד עניינים, אלא לבחון האם מתקיימות אותן נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מן הכלל ומתן האישור. גם במקרה כזה, האישור יינתן רק אם השתכנעה הוועדה כי ניתן למנוע את החשש לניגוד עניינים באמצעות עריכת הסדר מיוחד.
• המועמד נבחר לתפקיד יועמ"ש הרשות. למועמד גיסה המועסקת כמדריכה בתכנית יתד ביחידת הרווחה ; הגם שקטן החשש לקשרי עבודה בין המועמד לגיסתו המועסקת ביחידת הרווחה בעבודה השוטפת, לא ניתן להתעלם מכך כי יועמ"ש הרשות מכהן בתפקיד בכיר, משמש כשומר סף וממונה על טוהר המידות ברשות, ולכן מחייב את העובד המועסק בו להיות לסמל ולדוגמא ליתר העובדים.
• קרבת המשפחה של בן הדוד המועסק כמנהל אגף שירות לתושב אינה נכללת בהגדרת "קרוב משפחה" בפקודת העיריות, אולם מרגע שבקשה זו הובאה בפני הוועדה – לא ניתן להתעלם מקרבת משפחה זו ומן החשש לקשרי העבודה וניגודי העניינים הנובעים ממנה לאור אופי תפקידי הקרובים והבכירות של בן הדוד המשמש כמנהל אגף החולש על כל יחידות העירייה.
• כחלק מתפקידו, נדרש היועץ המשפטי לחוות דעתו בשאלות העוסקות בניגוד עניינים והעסקת קרובי משפחה ברשות המקומית. קיים חשש שנסיבותיו האישיות ישפיעו על יכולתו לחוות דעתו בסוגיות אלה ללא משוא פנים, וללא שיקולים זרים.
• מנתוני המכרז ופרוטוקול ועדת הבחינה, כפי שהועברו על ידי הרשות המקומית, לא ניכר כי קיים קושי בגיוס מועמדים ראויים לתפקיד, זאת שעה שלמכרז התמודדו 15 מועמדים ואף נבחר כשיר שני, כך שעל פניו אי מתן האישור לא יפגע ביכולתה של הרשות לאייש את התפקיד או בתפקודה השוטף. בנסיבות אלה, סבורה הוועדה כי לא קיימות נסיבות המצדיקות חריגה מן הכלל ומתן האישור. בסופו של יום, אין הזכות לחופש העיסוק זכות מוחלטת, וככל זכות אחרת גם היא נסוגה בפני זכויות אחרות; באיזון בין האינטרים הנוגדים יש לתת עדיפות לאינטרס הציבורי בשמירה על מינהל תקין, הנראות הציבורית ואמון הציבור.

על רקע תוצאה זו, התובע עתר בתביעתו לביטול ההחלטה של ועדת השירות ולאישור מינויו לתפקיד.

לשיטתו, בהחלטת הוועדה נפלו פגמים שיורדים לשורשו של עניין. בוועדה לא היה כל תיעוד פרוטוקול או הקלטה לדיון, הרכב הוועדה היה בניגוד להוראות הדין, הנימוקים ניתנו רק לאחר שלושה חודשים ממועד מתן ההחלטה. עוד טען התובע, שהועדה טעתה בפרשנות הוראות הדין וסברה שבמקרה של העסקת קרובים קיימת חזקה לניגוד עניינים. הוועדה לא בחנה את ממשקי העבודה בין קרובי המשפחה, לא בדקה האם קיים חשש סביר מציאותי לניגוד עניינים, נקטה פרשנות מרחיבה, ובחרה באפשרות הקיצונית ביותר שהיא פסילת מועמדותו, על פני אפשרויות פוגעות פחות.

המדינה טענה שלא נפל פגם בהחלטת ועדת השירות. מאחר שהחוק וחוזרי המנכ"ל קובעים שלא ניתן להעסיק אדם שיש לו קרוב משפחה בעירייה, ללא צורך בבחינת יחסי כפיפות או מרות ביניהם. לשיטתה, המחלוקת המרכזית בין הצדדים מתייחסת לאופן הפרשנות החוק בקשר להעסקת קרובי משפחה ברשות  המקומית. בהקשר זה, כאשר מדובר במינוי לתפקיד יועמ"ש שיש לו קשר והשפעה על מרבית היחידות ברשות המקומית, הכלל הוא שלא ניתן למנות אדם שיש לו קרוב משפחה ברשות, אלא אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המנטרלות את חשש ניגוד העניינים. הועדה בחנה את המקרה לפי נסיבותיו ולא מצאה נסיבות חריגות להצדקת מינוי התובע, על אף קרבת המשפחה הכפולה שלו לשני עובדים אחרים בעיריה.

בהתאם להסכמה דיונית בין הצדדים, ניתן אישור לעירייה להמשיך לאייש את משרת היועמ"ש עד ליום 20 באוגוסט 2025 – מועד שהוגדר כאחרון וסופי להארכת המינוי הזמני. לאחר מועד זה, יש לאייש את המשרה באחד המועמדים שהגישו מועמדותם במכרז, בכפוף לתוצאות ההליך המשפטי.

הכרעה:

ביה"ד קבל את טענות התובע באשר לפגמים שנפלו בהנמקת הועדה – אך קבע שאינם יורדים לשורשו של ענין ולכן נדחו הסעדים שנתבעו, אולם ניתן תחתם סעד שונה.

סעיף 174א לפקודת העיריות קובע הגבלות על העסקת עובדים שהם קרובי משפחה באותה רשות בהתקיים נסיבות מסוימות, ובנוסף כולל הגדרה של קרוב משפחה הקובע בה נכללים "בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ".

בן דודו של התובע אינו נכלל בהגדרה של קרובי משפחה לפי פקודת העיריות. הוועדה לא הייתה רשאית לבסס את החלטתה על קיומו של קשר משפחתי זה ואינה רשאית להרחיב את הגדרת קרובי המשפחה מעבר לקבוע בחוק.

טרם תתקבל החלטת ועדת השירות, עליה לבחון את אפשרות נטרול ניגוד העניינים. בשלב הראשון, הוועדה נדרשת למיפוי מדויק של מהות ניגוד עניינים ועוצמתו ובשלב השני לשקול פתרונות מעשיים לנטרולו. פתרונות אלו יכולים להיות שונים. כך, למשל, העברת תחומי סמכות לבעל תפקיד אחר, הגבלת סמכויות קבלת החלטות או חיוב שיתוף פעולה ביחס אליהם עם בעל תפקיד אחר. מכאן שוועדת השירות הייתה צריכה לבחון מספר שיקולים כפי שציין התובע בתביעתו: בכירות התפקיד של קרובת המשפחה, חשש לניגוד עניינים, שכבת פיקוח נוספת ע"י גורם חיצוני (מחוץ לרשות המקומית), מידת הריחוק בין המשרדים, מידת הקרבה המשפחתית, השפעת הקרבה על קבלתו לעבודה ונסיבות מיוחדות של המועמד.

קרובת משפחתו של התובע הנכללת בהגדרה שבחוק היא גיסתו, המועסקת כמדריכה בתוכנית 'יתד' – מלוות חיילים וצעירות במחלקת רווחה ושירותים חברתיים של העיריה. התוכנית מאחדת מספר משרדי ממשלה, שלוש רשויות ממשלתיות, שלטון מקומי, ארגוני חברה אזרחית ופילנתרופיה בהובלת משרד הרווחה והביטחון החברתי וג'וינט – אשלים. עבודתה מפוקחת נוסף על העיריה הן ע"י משרדי ממשלה והן ע"י מנהלי פרויקט יתד גוף חיצוני;  מתקיימים גורמי פיקוח רבים החוצצים  בין התובע לקרובת משפחתו. הממונה הישירה עליה היא העובדת הסוציאלית; מעל שתיהן ממונה הגב' יואלה תבור; חוות דעתה של מנהלת אגף הרווחה ציינה שאין שום חשש לעבודה משותפת, יחסי כפיפות או מרות בין תפקידו של התובע לתפקידה של קרובת משפחתו; המשרדים של השניים רחוקים אחד מהשני.

הוועדה לא התייחסה בהחלטה לכך שבהעסקת קרובי משפחה, היועמ"ש אינו מאשר את ההעסקה אלא נותן את חוות דעתו. הוועדה נדרשה לבחון את התדירות שבה ימצא התובע בניגוד עניינים כאשר ייתן  חוות דעת משפטית ביחס להעסקת קרובי משפחה, ולחלופות לפיהן חוות הדעת יכולה להיעשות על ידי עורך דין אחר ממשרד היועמ"ש, או עו"ד ממשרד הפנים, או עו"ד מרשות אחרת במקרה הצורך.

הסעד:

אין מקום שביה"ד יחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הוועדה, שהיא הרשות המוסמכת למנות יועץ משפטי. הפגמים שבהחלטה ניתנים לתיקון ולכן יש להחזיר את העניין לדיון נוסף בפני ועדת השירות. הועדה תבחן את כלל השיקולים הרלוונטיים, ותתייחס באופן ענייני ומנומק לטיעוני התובע, לעמדת העיריה ולעמדת מנהלת אגף הרווחה. הוועדה תחליט אם לאפשר לתובע להשלים את טיעוניו או להתבסס בהחלטתה על הנתונים שבפניה.  

המדינה תישא בהוצאות התובע ובשכ"ט בא כוחו בסך כולל של 1,500 ₪.

סעש (ב"ש) 63025-05-25‏,‏ אייל רחמים – מדינת ישראל‏ (ניתן ביום 30.7.2025), בפני מותב בראשות כב' הנשיא צבי פרנקל, הגב' מזל אברמסון (נציגת ציבור עובדים), מר עמי נחמני (נציג ציבור (מעסיקים). (טרם חלף המועד להגשת ערעור).