נדחתה בקשה למתן סעד זמני כנגד מעבר מיידי של סמנכ"ל לחברה מתחרה, בהיעדרה של תניית הגבלת תחרות בהסכם ההעסקה ומשלא הוכח קיומם של סודות מסחריים

עובדות המקרה:

המבקשת היא חברה העוסקת בין היתר במתן שירותים ופתרונות טכנולוגיים לעולמות הקמעונאות והבנקאות. המשיב, בן 57, הועסק במבקשת כ-7 שנים, עד להתפטרותו שנכנסה לתוקף ביום 23.3.2025. המשיב החל את עבודתו במבקשת בתפקיד מנהל פעילות שירות HP  ובתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל שירות. בין לקוחותיה הוותיקים של המבקשת חברת "דואר ישראל", אשר יצאה בבל"מ בתחילת ינואר 2025. המבקשת וחברת מטריקס הגישו הצעות. המשיב היה בצוות שהגיש את ההצעה מטעם המבקשת והיה ממובילי המו"מ. חברת דואר ישראל בחרה במטריקס למתן השירותים, והודעה על כך נשלחה למבקשת ביום 9.2.2025. כשבועיים לאחר מכן, ביום 23.3.2025, החל המשיב את עבודתו במטריקס.

המבקשת הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב לעבוד בחברת מטריקס ולחייבו בתקופת צינון בת 6 חודשים לפחות (בשכר מלא), להימנע מלהתקשר עם לקוחות המבקשת, להימנע מלפנות ולשדל עובדים במבקשת ולהימנע מעשיית שימוש במידע סודי השייך למבקשת.

המבקשת טענה כי המשיב הציג מצג שווא כאשר טען בפניה כי התפטרותו נובעת ממיצוי התפקיד והתחום וכי הוא רוצה לעשות לביתו ולבריאותו, כאשר בפועל נודע לה כי הוא עובר לעבוד במטריקס, המתחרה ישירות במבקשת. יתרה מכך, המשיב אף החל לשדל עובדים במבקשת לעבור יחד עמו, ובפועל הודיעו עשרה מהם על התפטרות ומעבר למטריקס. עוד טענה המבקשת כי עיתוי עזיבתו של המשיב אינו מקרי, וכי יש להניח שההתקשרות בינו לבין מטריקס נרקמה במהלך המו"מ שניהל המשיב מטעם המבקשת מול דואר ישראל, על רקע רצון מטריקס לעשות שימוש בידע, במומחיות ובניסיון של המשיב במתן שירותים לדואר. לטענת המבקשת, המשיב היה חשוף לנתונים הסודיים ביותר של המבקשת ובפרט בקשר לדואר, שכן מטריקס אשר מתחילה לראשונה לתת את השירותים לדואר ללא ניסיון ותשתית מתאימה, מסתמכת ומתבססת על ניסיונו של המשיב ועל הידע שלו. לטענת המבקשת, אי מתן הסעד הזמני המבוקש יגרום למבקשת נזק בלתי הפיך.

המשיב טען כי התפטר בשל שינוי משמעותי ביחס כלפיו מצד המבקשת, כאשר הפך ממנהל מוערך ואהוב לכזה שלא סומכים עליו ולא מעריכים אותו, עד שהגיע אל סף משבר אישי ונפשי, ולכן החל לחפש עבודה חלופית החל מאמצע שנת 2024. לטענת המשיב, לא היה לו כל קשר עם מטריקס במהלך הבל"מ מול הדואר. מטריקס פנתה אליו ביום 16.2.2025, לאחר שהסתיים הליך הבל"מ, תוך שצוין בפניו שהוא הומלץ ע"י דואר ישראל כמנהל מקצועי ומוערך בתחום שירותי החומרה. אין בהסכם ההעסקה שלו אצל המשיבה הוראה המגבילה את זכותו לעבור לעבוד אצל מתחרה, או אוסרת על פנייה ללקוחות. המשיב הבהיר כי ישמור על חובתו לסודיות, אולם לטענתו אין למבקשת סודות מסחריים. המשיב הכחיש מכל וכל את הטענה כי גרם לעובדי המבקשת לעבור למטריקס. לטענת המשיב ייגרם לו נזק כבד אם יינתן הצו המבוקש, ויקשה עליו בגילו למצוא מקום עבודה.

הכרעה:

בית הדין דחה את הבקשה למתן הסעדים הזמניים.

בית הדין סקר את ההלכה הפסוקה לעניין הגבלת סודיות, שעל פיה בהעדר תניית הגבלת עיסוק החלה על הצדדים במועד סיום יחסי העבודה, ובהעדר סודות מסחריים או מקצועיים המצויים בידי העובד – ככלל, אין מקום להגבלת עיסוקו של העובד לאחר סיום יחסי העבודה. עם זאת, ציין בית הדין שאין בכך כדי לאיין את חובת תום הלב וחובות האמון והנאמנות החלות על עובד כלפי מעסיקו. חובות אלו הן עצמאיות, והפרתן ע"י העובד עשויה להיות בעלת השלכות כלפיו, גם אם לא תוגבל העסקתו.

מעיון בהסכם העבודה של המשיב במבקשת, עולה שאין בו סעיף הגבלת תחרות ואין בו איסור על המשיב לפנות ללקוחות המבקשת. המשיב התחייב רק כי לא ישדל מי מעובדי המבקשת וישמור על מידע סודי השייך למבקשת.

לא נמצא בסיס בהליך הזמני לטענת המבקשת כי המשיב התכוון להטות את ההתמחרות לטובת מטריקס. יתרה מכך, נראה כי יש בסיס לטענת המשיב כי המניע להתפטרותו הוא היחס מהממונים עליו, ולא כוונות לפגוע במבקשת. גם טענת המבקשת כי הפסד ההתקשרות עם הדואר נושא משמעות קולוסאלית למבקשת – הוכחה כמגמתית. כמו כן, לא הוכח כי המשיב פנה למי מלקוחות המבקשת. המבקשת אף לא הוכיחה קיומו של "סוד מסחרי" שהתובע נחשף אליו. גם טענת המבקשת כי עובדים התפטרו ועברו למטריקס בשל שידול מצב המשיב – לא הוכחה. קביעות אלו נכונות להליך הזמני, ובהליך העיקרי ייתכן כי המבקשת תוכיח כי המשיב היה שותף לקנונייה מתוכננת לגזול מי מעובדיה ולקוחותיה, ואם כך יהיה – תעמוד לה הזכות לפיצוי כספי.

לאור הקביעות האמור, וכאשר מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב – דחה בית הדין את הבקשה לסעדים זמניים, וחייב את המבקשת בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד למשיב בסך 15,000 ₪.

סע"ש (ת"א) 53115-03-25 טלדור מערכות מחשבים (1986) בע"מ נ' דניאל בוחבוט (ניתן ביום 14.4.2025) בפני מותב בראשות כב' השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד. לא הוגשה בקשת רשות ערעור על ההחלטה.