נתקבלה תביעת המעסיק ומנהל מטעמו לחייב עובד בפיצויים בגין לשון הרע עקב פרסום פוסט פוגעני בפייסבוק.

לאור חומרת הטענות נגד התובעים, שייחסו להם פרשיות מין ושחיתות, סכום הפיצוי בו חויב העובד הועמד על רף גבוה בסך כולל של 75,000 ₪, ובהוצאות בסך של 15,000 ש"ח.

רקע עובדתי:

התובעת היא חברה לתועלת הציבור שמפעילה את המתנ"ס בעיר אופקים (להלן – המתנ"ס). התובע 2, מר שי אלקלעי, שימש במועדים הרלוונטיים לתביעה כמנהל המתנ"ס. הנתבע, מר דראי, עבד במתנ"ס במועדים הרלוונטיים לתביעה כמנהל חדר הכושר וכאחראי על אחזקת המגרשים העירוניים.

במוקד התביעה עומד פוסט שפורסם ע"י הנתבע בחשבון הפייסבוק שלו. טרם הפרסום התנהל במשך תקופה מו"מ בין מר דראי למר אלקלעי בדרישת התובע לשיפור תנאי שכרו במתנ"ס, והתקיימו ביניהם מספר פגישות בנושא זה. ביום 25.10.2020 שלח מר דראי למר אלקלעי בהודעת ווטסאפ את תוכן הפוסט שבכוונתו לפרסם. ביום 28.10.2020, בסיומה של פגישה נוספת בנוגע לתנאי שכרו של מר דראי, שלח מר דראי למר אלקלעי הודעת ווטסאפ נוספת בסופה נכתב: זימנת אותי לפגישה עקרה שבסוף לא יצא ממנה דבר ברמה הפרקטית! לסיכום אני מבטיח לך שאגן על עצמי בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותי … מהיום תקבל מלחמת עולם בלי קוים אדומים ובלי מחסומים! תם ונשלם השיח בינינו!

ביום 27.12.2020 פרסם מר דראי את הפוסט העומד במרכזה של התביעה (להלן – הפוסט). כותרת הפוסט היא "שפחות מין במתנ"ס אופקים" ואלו עיקריו:

אז ככה…

תרבות ענפה ותוססת יש לנו במתנ"ס אופקים.

יש דברים, שלא מדברים עליהם… לא על כעסים בעבודה, וגם לא על כל הבכירים… וגם לא על רכבת הנשים הצעירות והמגויסות חדשות לבקרים במתנ"ס התוסס…

כאמור "שפחות מין", נשים שניקנו והושתקו באמצעות קידום, שכר גבוה, ומעמד מועדף…

כאמור הבכירים הללו הורסים משפחות שלמות באופקים, שכן הללו כופים עצמם בכל עת, וזאת כ"ממונים" על אותן נשים שחלקן נשואות. שמותיהן ושמותיהם יפורסמו בפוסט הבא בצירוף תמונות המדברות בעד עצמן, זאת ועוד צילומי מסך של מסרונים מקוריים בעבר… ובהווה…

תמלילי שיחות מוקלטות, וגם כמה סרטונים ותמונות מעניינות…

כן. כן. אפילו נשים שהגיעו אליי הביתה… וכמובן צולמו במצלמות זעירות כשהן מתחננות, מתוודות, ומבקשות על נפשן לא לגלות את סודן האפל…

האדמה תרעד באופקים!

אז כמובן… לא מדברים על הכיעור הפלילי, המוסרי והציבורי.

(מיותר לציין שאחשוף וארחיב בכל הפרשיות…)

היום נגמרת חגיגת השתיקה!

עד כאן! תרבות "השתיקה" הרסה לי את הבריאות – חד משמעית.

לסיכום טרם פנייתי לרשויות אכיפת החוק, בכדי להגיש לטיפול דחוף, "תיק מסודר" הכולל מסמכים, ראיות ועובדות חלוטות, בגין מעשים פליליים קשים במתנ"ס אופקים, וזאת למען שלטון החוק והמנהל התקין.

בפרומו לתיק שיוצג בפני גורמי אכיפת החוק אביא רק את מערכת היחסים והכספים שזורמת בשיטה קבועה לידיים "עלומות" וכל זאת ע"ח הקופה הציבורית באמצעות הוצאת הזמנות מנופחות לספקים עלומים בהובלה של מנהל המתנ"ס שמשמש כחותמת גומי וחותם "על אוטומט".

זאת ועוד… זיוף במסמכי תאגיד ודיווח כוזב בחשבוניות הגשה למתנ"ס.

רכבת בלתי פוסקת של מינוי מקורבים ועובדים וירטואליים, נפוטיזם, העלאות שכר "סודיות" ואסטרונומיות למקורבים ולפילגשים ששכרם הוכפל בשנת אחת…ואחרות שאף לא חתמו מעולם על דו"ח נוכחות בפועל / או ביקרו "בעבודה"… ואם לא די בכך…

ועדיין לא הזכרנו עובדת מתנ"ס שקיפחה חייה בשל מעילות כספיות שנעשו ע"י עובדת מתנ"ס חדשה שגויסה ע"י אחת "הפילגשים".

היום יש כבר בידינו עדויות של 10 לקוחות שכספם נגנבו באמצעות כרטיסי אשראי, ומיותר לציין שכספם לא הוחזר עד עצם היום הזה.

תושבי אופקים היקרים. אני מתחייב!

יפורסמו מאות פוסטים עם עדויות, קבלנים, שטחים ונדל"ן למי? והעיקר תצהירים ועדויות של כל בכירי העירייה ובעלי תפקידים על מעשים פליליים בעירייה ובכל מוסדותיה…

לא ללכת לשום מקום!"

לפוסט צורפה תמונה של כתבה שכותרתה: "עיקרי דו"ח מבקר המדינה: עשרות רשויות מקומיות לא טיפלו כחוק בתלונות על הטרדות מיניות". בתמונה נראית אישה בוכה וידיה על עיניה ומתחת לתמונה נכתב: "העובדת התלוננה כי מנהלה איים עליה ואנס אותה". התמונה לא היתה קשורה למתנ"ס.

הפוסט נמחק על ידי מר דראי כעבור שלושה ימים, אך לאחר משלוח מכתב התראה מהמתנ"ס טרם הגשת התביעה, פורסם הפוסט על ידו בשנית בדף הפייסבוק שלו ביום 2.1.2021 ולכל הפחות עד ליום 31.1.2021. במועד מאוחר יותר שאינו ידוע נמחק הפוסט.

הפוסט עורר הדים רבים ברחבי העיר אופקים בכלל ובמתנ"ס בפרט. מצד המתנ"ס פורסמה הודעה על ידי הממונה על הטרדות מיניות במתנ"ס המזמינה את עובדי המתנ"ס לפנות אליה במידת הצורך, והבקר הכספי של החברה למתנ"סים התבקש לבדוק את הטענות לשחיתות שהועלו במסגרת הפוסט.

ביום 29.12.2020 התכנסה הנהלת המתנ"ס לישיבה בנושא הפוסט בסיומה הוחלט להסמיך את מנהל המתנ"ס לפעול למיצוי זכויות המתנ"ס בקשר לפוסט. ביום 1.1.2021 פורסמה בדף הפייסבוק של המתנ"ס תגובה לפוסט, בה נכתבו, בין היתר, הדברים הבאים:

ביום ראשון 27.12.2020 הועלה פוסט בפייסבוק על ידי אחד מעובדי מתנס אופקים, הפוסט הינו פוגעני ומטיל רפש בעבודת המתנ"ס, בהנהלתה, בעובדים, במנהל ובארגון כולו.

מתנ"ס אופקים פועל על פי נהלי עבודה תקינים, מפתח תכנים ותוכניות קהילתיות ברמה גבוהה ונחשב לאחד מהמתנסים המובילים בארץ. אנו רואים בתוכן הפוסט כוונה לפגוע, לסחוט ולאיים. להטיל דופי בעובדים, במנהל ובארגון כולו. למען הסר ספק ועל מנת לפעול במנהל תקין ובאופן מקצועי, כל הטענות שהועלו, יבדקו על ידי גורמים אובייקטיביים וחיצוניים.

במקביל, אנו פועלים בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו הן ברמה המשפטית והן מול משטרת ישראל, להגן על שמם הטוב של העובדים, חברי הנהלה והמנהל.

בעקבות פרסום הפוסט זומן מר דראי לשימוע טרם פיטורים. ביום 8.4.2021 התקבלה החלטת ועדת השימוע שלא לפטר את מר דראי מעבודתו במתנ"ס ולתת לו הזדמנות נוספת. לאחר הגשת הסיכומים בהליך זה ואף לאחר שמר אלקלעי סיים את עבודתו כמנהל המתנ"ס, הגיש מר דראי לתיק בית הדין הודעה לפיה הוא פוטר מעבודתו ביום 22.1.2025.

לטענת התובעים, בפרסום הפוסט יש כדי הוצאת דיבה מובהקת, חמורה ומכוונת כנגדם, הן בהיבט האזרחי והן בהיבט הפלילי. כל האמירות הנחזות להיות "עובדות" המיוחסות לתובעים בפוסט הן שקר מוחלט.  כמו כן, צירוף הכתבה על טיפול לקוי של רשויות מקומיות בתלונות על הטרדות מיניות ותלונה על אונס יוצר אצל הקורא את הרושם כאילו יש קשר בין המתנ"ס ומנהל המתנ"ס לאונס או להטרדות מיניות. פרסום הפוסט גרם לפגיעה קשה במוניטין של המתנ"ס ובשמו הטוב והמקצועי של מנהל המתנ"ס ומשפחתו המתגוררת בעיר, באופן שפגע ביכולתו להמשיך ולמלא את תפקידו. הפוסט קיבל חשיפה רחבה בעיר אופקים, כאשר דף הפייסבוק של מר דראי מונה מאות חברים, רובם תושבי אופקים, ובנוסף הפוסט "זכה" ל- 15 שיתופים נוספים, וגם במענה לתגובות לפוסט המשיך מר דראי להוציא את דיבת התובעים. סכום התביעה הועמד על סך 150,000 ₪ לכל אחד מהתובעים.

לטענת מר דראי, מדובר בתביעת השתקה שכל מהותה למנוע הבעת ביקורת על מוסדות ציבוריים ואנשי ציבור ומניעת דיון ציבורי בעניינם. במסגרת עבודתו נחשף מר דראי לשחיתויות ותרמיות רבות ולמערכות יחסים אינטימיות בתוך המתנ"ס. בעקבות זאת, פנה מר דראי למר אלקלעי והלין בפניו על התנהלות לא תקינה הגובלת בפלילים ודרש להפסיקה לאלתר. לאחר שהתנהלות זו לא פסקה, מר דראי העלה על הכתב את אשר על ליבו והעביר את תוכן הפרסום רק למר אלקלעי בהודעת ווטסאפ. משיקולים השמורים עמו בחר מר אלקלעי במודע שלא לעשות דבר עם הטענות הקשות שהועלו על ידי מר דראי. כאשר הבין מר דראי כי אין בכוונת התובעים להשיב לתוכן הדברים, החליט לפרסם את הפוסט.  לטענת מר דראי, כל האמור בפוסט שפורסם הוא אמת ונכון ועומדות לו ההגנות הקבועות בחוק. העובדות שפורסמו בפוסט נסמכות על המקרים הבאים שדווחו על ידי מר דראי: החתמת כרטיס מרחוק של עובדת המתנ"ס גם בימים בהם היא נופשת ומטיילת; הקפצת שכר לשתי עובדות במתנ"ס; צילום הודעת ווטסטפ ששלח מר אלקלעי לעובדת המתנ"ס, בה הוא שאל אותה האם היא תהיה לבד ברכב; והזמנת מקרר פיקטיבית בסך 7,050 ₪ לצורך תשלום במזומן לצבעים. בתצהירו ובסיכומיו טען מר דראי לראשונה כי הפרסום בפוסט בנושא פרשיות מין אינו מיוחס למנהל המתנ"ס מר אלקלעי, אלא לבכירים אחרים במתנ"ס ובעירייה. בכל הנוגע לטענות לשחיתות נטען כי אלו פורטה בתלונה שהוגשה למשטרת ישראל לאחר הגשת התביעה, על ידי מר גדעון סבגי חבר מועצת העיר, ובה הועלו מספר עניינים המעלים חשד לפלילים בהתנהלות המתנ"ס ומנהל המתנ"ס. נוכח האמור, עובדות אלה, יחד עם כל הראיות התומכות בהן, מוכיחות כי תוכן הפוסט הוא אמת, וככזה הוא חוסה תחת הגנת אמת בפרסום והגנת תום הלב. כמו כן, המתנ"ס הוא מוסד ציבורי ויש ערך רב בפרסום התנהלותו כחלק מזכות הציבור לדעת.

אשר לטענה כי הפוסט פורסם על רקע הדרישה להעלאת שכר, טוען מר דראי כי הוא מעולם לא ביקש תוספת שכר, אלא ביקש את השכר המגיע לו על פי הדין. בתביעה שכנגד שהגיש, טען כי הסכם העבודה שנחתם עמו במסגרת הסכם פשרה לו ניתן תוקף של פסק דין בהליך קודם בין הצדדים, סוכם כי בנוסף לעבודתו כמנהל חדר הכושר במתנ"ס, הוא יהיה אחראי על הפעלת ואחזקת 4 מגרשי הספורט העירוניים בהתאם לדרישות והתקציבים המועברים מהעירייה. בגין תפקיד זה סוכם כי מר דראי יקבל שכר בסך של 3,067 ₪ לחודש עבור עבודה בהיקף של כ- 50 שעות חודשיות. בפועל, ביום 18.11.2019 עיריית אופקים הוסיפה עוד ארבעה מגרשים לטיפולו של מר דראי, תוך העברת תקציב כפול למתנ"ס לצורך תשלום שכרו עבור תוספת המגרשים. על אף האמור, המתנ"ס לא שילם למר דראי את שכרו בגין תוספת המגרשים החל מחודש 11/2019 ואילך וכן לא הופרשו בגין תוספת השכר תשלומים לפנסיה ולפיצויים ולקרן ההשתלמות. בנוסף טען כי המתנ"ס ומר אלקלעי פגעו בשמו הטוב בתגובה לפרסומים שהעלו ביחס לפוסט. סכום התביעה הועמד על 300,000 ₪ בגין פיצוי ללא הוכחת נזק על פגיעה בשמו הטוב וכן סך של כ – 100,000 ₪ בגין הפרשי שכר וזכויות נלוות על אי תשלום מלוא המגיע לו לפי הסכם הפשרה.

המתנ"ס השיב לטענות אלו, כי מר דראי קיבל את השכר לו הוא זכאי עבור אחזקת המגרשים בהתאם להסכם הפשרה בין הצדדים. בכל הנוגע לתוספת המגרשים, אכן מנכ"ל העירייה הודיע למתנ"ס ביום 18.11.2019 כי יועברו 4 מגרשים נוספים לניהול המתנ"ס, אך מנהל המתנ"ס השיב כי טרם התקבלה החלטת הנהלת המתנ"ס בעניין זה. בעקבות זאת הודיע מנכ"ל העירייה למר דראי כי עליו לעצור את העבודה על המגרשים הנוספים, ותוספת התקציב לא הועברה למתנ"ס. מר דראי קיבל הוראה מפורשת ממנכ"ל העירייה וממנהל המתנ"ס שלא להפעיל את המגרשים הנוספים, ואינו זכאי לתוספת שכר. גם טענותיו של מר דראי לשחיתות הוכחשו על ידי המתנ"ס. אשר לתביעה לפי חוק איסור לשון הרע-  לטענת המתנ"ס, מדובר בהודעות תגובה לפרסום הפוסט על ידי מר דראי, שאין בהן משום לשון הרע, אלא תגובה עניינית, מוצדקת ומידתית לנוכח הפגיעה שגרם הפוסט שפרסם מר דראי למתנ"ס ועובדיו.

הכרעה:

קבלת תביעת התובעים:

בחינת תביעת לשון הרע מורכבת מארבעה שלבים: הראשון – בחינה אובייקטיבית של הפרסום; השני – בחינה האם הפרסום מהווה לשון הרע והאם הוא מהווה פרסום; השלישי – האם למפרסם עומדת אחת מההגנות המנויות בחוק; הרביעי – בחינת הסעד המתאים.

מכלול הנסיבות בענייננו מלמד כי הטענות בפוסט בתחום המיני מיוחסות למר אלקלעי. במסגרת עדותו לפנינו וכן בסיכומיו טען מר דראי כי הטענות שפורסמו בפוסט בתחום המיני לא כוונו כלפי מר אלקלעי מנהל המתנ"ס ושמו ותפקידו של מר אלקלעי כלל לא הוזכר בקשר לפרשיות המין. יש לדחות טענה זו. ראשית, היא לא נטענה בכתב ההגנה והועלתה רק בשלב מאוחר יותר במהלך ההליך, כך שהיא מהווה הרחבת חזית אסורה. יתר על כן, הטענה סותרת את טענות ההגנה שהעלה מר דראי בכתב הגנתו, ושני נספחים שצורפו אליו. ממילא לא מצאנו במסמכים אלה דבר אשר מלמד על התנהלות לא ראויה של מר אלקלעי בתחום המיני, משהתמלול לשיחה בין מר דראי למר אלקלעי בדבר העלאת שכר לשתי עובדות לא הוגש בצירוף ההקלטה ולא אומת כלל, ומהתכתבות ההוטסאפ המלאה שהגיש המתנ"ס עולה כי שאלת מר אלקלעי ביחס לעובדת שתהיה ברכב היא חלק מהתכתבות שלמה שאינה נושאת אופי מיני. כאמור, הפוסט מייחס את פרשיות המין לבכירים במתנ"ס, כאשר אין חולק שמנהל המתנ"ס הוא בעל תפקיד בכיר, אם לא הבכיר ביותר במתנ"ס, ולכן הוא עונה להגדרה זו. לטענת התובעים שלא נסתרה, במועד פרסום הפוסט הועסקו במתנ"ס ששה עובדים בכירים: שלוש מהן הן נשים, אחד מהם הוא מר דראי עצמו, והשני הוא אחיו של מר דראי.

אין חולק שהפוסט שפורסם על ידי מר דראי בפייסבוק מהווה פרסום. כמו כן, הטענות החמורות שפורסמו בפוסט היו עלולות, ואף גרמו בפועל, להשפלה ולביזוי של מר אלקלעי בשל המעשים החמורים שיוחסו לו כמנהל המתנ"ס, ואף עלולות היו לפגוע במשרתו כמנהל המתנ"ס. כך גם ביחס למתנ"ס עצמו. הפוסט עלול היה, ונראה שאף גם גרם בפועל, לביזוי ולפגיעה בהתנהלות המתנ"ס ובפעילותו, בעובדי המתנ"ס ובמוניטין של המתנ"ס בקרב תושבי העיר אופקים. משכך, הפוסט מהווה לשון הרע.

שוכנענו כי הפוסט פורסם בעקבות סירובו של מר אלקלעי להעלות את שכרו של מר דראי. סמיכות הזמנים בין הפגישות שהתקיימו בין מר דראי למר אלקלעי בנושא הדרישה להעלאת השכר למועד פרסומו של הפוסט, ואופן התבטאותו של מר דראי בהקשר זה, מלמדים לטעמנו על קיומו של קשר מובהק בין הדברים.  תוכן הפוסט נשלח אל מר אלקלעי בתחילה באופן פרטי, תוך שמר דראי מבהיר לו כי הוא בינתיים נמנע מלפרסם את הדברים, כאמצעי לחץ לקבלת דרישותיו בנושא השכר. מר דראי לא פעל באחת מהדרכים המקובלות לבדיקת טענותיו, הוא לא פנה לממונה על הטרדות מיניות במתנ"ס, לא לחברי הנהלת המתנ"ס או לחברה למתנ"סים, ולא למשטרת ישראל, אלא פרסם את הפוסט עם טענות כלליות וחמורות וללא כל אסמכתא לתמיכה בטענות אלה. פרסום הפוסט ברבים במקום פנייה לגורמים הרלוונטיים לצורך בדיקת הטענות, מחזק את המסקנה שמטרת הפרסום לא הייתה כדי למנוע ולהפסיק את ההתנהלות הנטענת בו. מהראיות שהובאו לפנינו עולה כי רובן ככולן של הטענות לא הוכחו לפנינו ולא נמצא בהן ממש. עובדות אלה מחזקות את מסקנתנו כי מטרת פרסום הפוסט הייתה הפעלת לחץ על מר אלקלעי להענות לדרישות השכר של מר דראי. מר דראי הודה מפורשות בעדותו שהוא לא מייחס כל טענה בתחום המיני למר אלקלעי, וחשוב להביא את הדברים גם בפסק הדין לשם ניקוי שמו של מר אלקלעי. לא הובאה לפנינו כל ראיה להוכחת אמת בפרסום בתחום המיני גם ביחס לבכירים אחרים במתנ"ס או בעירייה.

גם ביחס לטענות לשחיתות כספית יש פער גדול בין הנטען בפוסט לבין הטענות שהוצגו במסגרת ההליך על ידי מר דראי. לא הוצגה לפנינו כל ראיה ל "רכבת בלתי פוסקת של מינוי מקורבים ועובדים וירטואליים" או לעובדת מתנ"ס שקיפחה חייה בשל מעילות כספיות שנעשו ע"י עובדת מתנ"ס חדשה שגויסה ע"י אחת "הפילגשים" או "עדויות של 10 לקוחות שכספם נגנבו באמצעות כרטיסי אשראי, ומיותר לציין שכספם לא הוחזר עד עצם היום הזה. עולה מממצאי דו"ח ההתנהלות הפיננסית, כי אכן היה אירוע של מעילה כספית במתנ"ס, בו עובדת חדשה שעבדה בקבלה של המתנ"ס לקחה לכיסה כסף מזומן ששולם למתנ"ס וכן עשתה שימוש בכרטיסי אשראי של לקוחות בהיקף כולל של כ- 2,000 ₪. לאחר שהמעילה התגלתה העובדת פוטרה והוחזרו הכספים ללקוחות, וכן נבדקה לעומק מערכת החיובים של המתנ"ס והוגברו הבקרות על התאמות אשראי, בנק ומזומן. במסגרת הדו"ח ניתנו מספר המלצות להטמעת בקרות נוספות על מנת למנוע הישנות של אירועים דומים בעתיד.

גם שאר הטענות בפוסט לשחיתות לא הוכחו. ביחס לרכישה פיקטיבית של מקרר, כעולה מעדויותיהם של מר אלקלעי וגב' יאירי הנתמכות בחילופי מסרונים ומיילים בין הצדדים, למר דראי היה חלק מרכזי בהזמנה הפיקטיבית של המקרר לצורך תשלום לצבעים שנשכרו לשם שיפוץ. מר דראי יזם את אופן התשלום בדרך זו, הוא פנה מיוזמתו לחנות מוצרי החשמל על מנת לבצע את ההזמנה הפיקטיבית של המקרר, והוא הפעיל לחץ, לרבות באמצעות מנכ"ל העירייה, על מר אלקלעי לצורך אישור התשלום בדרך זו. אין באמור כדי להסיר את האחריות מהמתנ"ס וממנהל המתנ"ס לאי תקינות אופן ביצוע התשלום שאושר על ידו, אך הצגת הדברים בפוסט כאילו הדברים נעשו על ידי מר אלקלעי ובהוראתו, תוך הסתרת חלקו העיקרי של מר דראי בהשתלשלות העניינים, אינה יכולה לחסות תחת הגנת אמת בפרסום.

ביחס להגנת תום הלב הטענה היחידה שהועלתה בסיכומים היא שהעובדה שמר דראי פנה למר אלקלעי כחודשיים לפני פרסום הפוסט מעידה על תום ליבו. לא מצאנו ממש בטענה זו. כאמור, הרקע לפרסומו של הפוסט היה סירובו של מר אלקלעי להיענות לדרישתו של מר דראי להעלות את שכרו. שנית, מר דראי העלים את חלקו המרכזי בפרשת רכישת המקרר. שלישית, חזקה על הפרסום שלא נעשה בתום לב, מאחר שמר דראי לא נקט באמצעים סבירים לבדוק את טענותיו ולא פנה לגורמים הרלוונטיים לפני פרסום הפוסט.

באשר לפיצוי – בכתב התביעה לא הובאו ראיות לנזק הכלכלי שנגרם לתובעים. לפיכך, יש לפסוק להם פיצוי ללא הוכחת נזק מכח סעיף 7א לחוק לשון הרע, לפיו:

"(ב) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.

(ג) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק."

במסגרת השיקולים לחומרה הבאנו בחשבון את השיקולים הבאים:

  • מידת הפגיעה נוכח אופי וחומרת הטענות בפרסום
  • היקף הפרסום– כעולה מהעדויות לפנינו, היקף הפרסום של הפוסט ברחבי העיר אופקים היה רחב מאוד.
  • מטרת הפרסום– כמפורט לעיל, שוכנענו כי מטרת הפרסום הייתה לפגוע בשמם הטוב של מר אלקלעי ושל המתנ"ס
  • זמן הפרסום– כאמור, לאחר קבלת מכתב ההתראה והגשת כתב התביעה התובע לא מחק את הפוסט לכל הפחות עד ליום 31.1.2021. במשך למעלה מחודש ימים הפרסום היה זמין בפייסבוק, גם לאחר שהתובע כבר היה מודע להשלכות הפרסום והוא בחר להתעלם מהן.

מנגד, הבאנו בחשבון את העובדה שמר דראי מחק לבסוף את הפוסט, גם אם לא מתוך חרטה אלא מהחשש כי הוא יפוטר וכן את העובדה שבסופו של יום העסקתו של מר דראי במתנ"ס הסתיימה במהלך הליך זה, אף כי הדבר אירע לאחר מספר שנים ממועד פרסומו של הפוסט.

לאור כל האמור ובהתחשב במכלול הנסיבות, מצאנו לנכון לפסוק כי מר דראי ישלם למר אלקלעי פיצוי ללא הוכחת נזק בסך  50,000 ₪ וכן ישלם למתנ"ס פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 25,000 ₪. בגובה הפיצוי מצאנו להבחין בין הפיצוי שנפסק לזכותו של מר אלקלעי לפיצוי שנפסק לזכות המתנ"ס, מאחר שלטעמנו מידת הפגיעה בשמו הטוב של מר אלקלעי גדולה יותר ממידת הפגיעה בשמו הטוב של המתנ"ס שהוא מוסד ללא כוונת רווח.

התביעה שכנגד נדחתה מהטעמים הבאים:

בגין הוצאת לשון הרע – תגובת המתנ"ס לפרסום הפוסט, שנעשתה ביוזמת מר אלקלעי ובאישור הנהלת המתנ"ס, מהווה תגובה מתונה ומתבקשת ביחס לדברים החמורים שפורסמו על ידי מר דראי. הפצת הפוסט בדף הפייסבוק של המתנ"ס גם היא מתבקשת והכרחית, על מנת להתמודד, ולו במקצת, עם הטענות החמורות שפרסם מר דראי. יתר על כן, המתנ"ס נמנע מלציין את שמו של מר דראי בפרסום, כך שרק מי שנחשף לפוסט הבין כי תגובת המתנ"ס מתייחסת אליו. משכך, תגובה זו מהווה גינוי והכחשה של פרסום לשון הרע באופן שאינו חורג ממתחם הסבירות, כך שעומדת למתנ"ס ולמר אלקלעי לכל הפחות הגנת תום הלב.

בגין הפרשי תשלומים – הוכח כי מר דראי לא נדרש לבצע עבודה נוספת מעבר למוסכם בחוזה, ועל כן אינו זכאי לגמול נוסף.

מר דראי חויב לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עוד בסך כולל של 15,000 ₪.

סעש (ב"ש) 19500-01-21 מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ – משה דראי (ניתן ביום 29.5.2025), בפני מותב בראשות כב' השופט עדו בן צור, הגב' מזל אברמסון (נציגת ציבור עובדים), מר אמיר אילון (נציב ציבור (מעסיקים).

׳
דילוג לתוכן