החלטה על פיטורי עובד שהתקבלה בסמכות ואינה חורגת ממתחם הסבירות – לא מצדיקה התערבות שיפוטית

גם אם נפלו פגמים בהליך הפיטורים, אין מקום לאכוף יחסי עבודה כאשר העובד לא עומד בדרישות התפקיד

עובדות המקרה:

המבקש, בן 64, הועסק כמדריך כושר בקאנטרי בבעלות המשיבה. עם שובו מחופשת מחלה בעקבות תאונת עבודה, הציג אישור רופא תעסוקתי שכלל מגבלות בביצוע העבודה, ביניהן איסור הרמת משאות כבדים. המשיבה ערכה בירור של הקף המגבלות עם הרופא התעסוקתי, אשר העלה כי הן מונעות מהעובד לבצע את תפקידו כמדריך כושר (הדגמת תרגילים תוך שימוש במשקולות כבדות למתאמנים, וכן החזרת המשקולות למקומן במסגרת תחזוקת חדר הכושר). לאור זאת, הוצע למבקש לעבור לתפקיד בודק בטחוני בשער הכניסה של הקאנטרי, תוך שמירה על תנאי שכרו. משהעובד סרב לתפקיד החלופי ולא נמצא תפקיד אחר להציע לו, זומן לשימוע טרם סיום העסקה, לאחריו  הוחלט על פיטוריו. העובד ביקש  סעד זמני לביטול פיטוריו והשבתו לעבודה כמדריך חדר כושר, בטענה כי פיטוריו נבעו מנקמנות אישית, ונגועים באפליה מחמת גיל ומחמת מוגבלות. בנוסף טען לפגמים בהליך השימוע. המשיבה טענה כי הפיטורים נעשו כדין, נבעו מטעמים עניינים וכי מדובר בצעד בלתי נמנע, שכן לא ניתן היה להשיב את המבקש לתפקידו לאור מגבלותיו, ולפעול באופן הנוגד את חובות הזהירות המוטלות עליה ואף מפר את פוליסת הביטוח החלה עליה ועל המתאמנים.

הכרעה:

ביה"ד קבע כי החלטת המשיבה לסיים את העסקת המבקש על רקע מגבלותיו הרפואיות מתיישבת עם חובת הזהירות המוטלת עליה, והסכים כי המגבלות המצוינות בסיכומים הרפואיים משפיעות על תפקודו של המבקש כמדריך כושר ועל ביצוע עבודות התחזוקה. נקבע כי הדרישה ממדריך כושר לפנות משקולות ולסייע למתאמנים היא דרישה המהווה חלק מהגדרת תפקידו. החלטת פיטורים נתונה לשיקול דעת המעסיק במסגרת הפררוגטיבה הניהולית, וביה"ד לא יתערב בה אלא אם כן ניתנה בחריגה מסמכות, נבעה בשיקולים זרים או שיש בה אי סבירות קיצונית. במצב בריאותו הנתון של המבקש, שאינו שנוי במחלוקת, לא ניתן לחייב את המשיבה להמשיך להעסיק את המבקש כמדריך חדר כושר. סרוב המבקש לבצע תפקיד חלופי, שהוביל להחלטה על פיטוריו, אינו מאפשר אכיפת יחסי עבודה, אפילו אם היה נמצא פגם בהליך הפיטורים. מעבר לכך, טיב היחסים בין המבקש לגורמים במשיבה היה מורכב, והגם שבכך בלבד אין למנוע מתן סעד אכיפה, מדובר בשיקול שיש להתחשב בו במסגרת החלטה על מתן סעד. על בסיס כל אלו, גם אם היו מוכחים פגמים בהליך הפיטורים, אכיפת יחסי העבודה בין הצדדים אינה ברת ביצוע ולכל הפחות, אינה צודקת בנסיבות העניין.

מאזן הנוחות והנזק – תקופת עבודתו הממושכת של המבקש במשיבה, פרק הזמן הקצר שנותר עד הגיעו לגיל פרישה והקושי במציאת מקום עבודה חלופי נוכח גילו ומצבו הרפואי הנוכחי –הם טעמים כבדי משקל בהכרעות מסוג זה. עם זאת, משהוצע למבקש תפקיד חלופי סביר שנדחה על ידו, ובהתחשב בפרק הזמן הממושך מאז חדל המבקש לעבוד בפועל כמדריך ובכך שאינו יכול לבצע את התפקיד –אין בשיקולים אלה כדי להצדיק סעד של אכיפת יחסי עבודה, תוך התערבות חריגה בפררוגטיבה הניהולית של המשיבה.

סע"ש (ת"א) 5265-03-22 אבי הלמן – החברה למרכזי תרבות וספורט לעובד ולמשפחתו בע"מ (החלטה מיום 26.01.2023), בפני כב' השופטת תמר עציון פלץ.