על אף הצגת ראיות להפרות משמעת ע"י יו"ר ועד הפעולה, החברה לא הרימה את הנטל המוגבר להוכיח כי פיטוריו במהלך התארגנות ראשונית נעשו מטעמים ענייניים בלבד, ולפיכך ביטולם היה מוצדק

עובדות המקרה:

המערערת היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בישראל ובארה"ב, אשר נרכשה על ידי חברת אינטל בשנת 2021 (להלן: "החברה"). החברה מנהלת מפעל במגדל העמק שעיסוקו בפיתוח וייצור מוליכים ומעגלים בתעשיית האלקטרוניקה, בו מועסקים כ – 1600 עובדים.

במסגרת ניסיון התארגנות ראשונית של עובדי החברה בחודש יוני 2021, הגישה ההסתדרות הכללית נגדה בקשת צד בסכסוך קיבוצי, בה נתבקשו צווים שונים בגין טענות ל- 28 מקרים של הפרעה שיטתית להתארגנות, וכן פיצוי כספי בשיעור המירבי הקבוע בחוק בגין כל הפרה (ס"ק (נצרת) 7836-06-21, ההסתדרות הכללית – טאואר סמיקונדקטור בע"מ). בפסק הדין של ביה"ד האזורי מיום 16.02.2023, התקבלו חלק ניכר מטענות ההסתדרות, ונקבע כי החברה אכן התערבה בהתארגנות שלא כדין במספר אירועים שונים. בצד צווים שכללו הוראות הצהרתיות וביצועיות למניעת המשך הפגיעה מצד החברה, נפסקו לחובתה פיצוי בסך 550,000 ₪, והוצאות משפט בסך 50,000 ₪.

חלק מהקביעות בהליך זה נגעו להתנכלות ליו"ר ועד הפעולה, מר סמיון וובילוב (להלן: "סמיון" או "העובד"). בין היתר, נדונו שני מכתבי אזהרה שקבל סמיון בפרק זמן של שבועיים: האחד – משום שנצפה במצלמות מחלק פלאיירים של ההסתדרות לעובדה בחללי העבודה במפעל, בגינו נקרא לשיחת בירור בתחילת חודש 3/22, בסיומה ניתנה לו אזהרה בכתב; השני – משום שיצא כמה דקות לפני השעה 8:00 בפברואר 2022 מהעבודה, ללא אישור הממונה. בגינן נקרא שוב לשיחת בירור בעקבותיה הוצא לו מכתב אזהרה נוסף. מהעדויות בהליך עלה, כי טרם ההתארגנות לא היה לעובד עבר משמעתי, למעט אירוע היעדרות אחד בגינו הוזהר בע"פ, ללא תיעוד בתיקו האישי. בהקשר זה, נפסק בהליך הראשון כי עיתוי השיחות, סמיכותן, תיעודן והעדר העבר המשמעתי של העובד – מעלים כי ההתנהלות מולו נועדה לפגוע בו בשל תפקידו כיו"ר ועד הפעולה. בגין התנהלות פוגענית זו נפסק כנגד החברה פיצוי בסך 20,000 ₪ (שנכלל בין יתר רכיבי הפיצוי המצטברים בגין פגיעות מוכחות אחרות בהתארגנות מטעם החברה).

ערעור החברה וערעור שכנגד מטעם ההסתדרות על פסק הדין נדחו ע"י ביה"ד הארצי ביום 19.7.2023.

ביום 15.8.2023 (כ – 4 שבועות לאחר הדיון בערעור), זומן סמיון לבירור נוסף עם הממונה עליו ומנהל בחברה. השיחה הוקלטה ע"י החברה ללא ידיעת העובד, ותימלולה הוגש לביה"ד ונחשף לראשונה בכתבי הטענות. במרכז הבירור עמדה טענת החברה כי למרות האזהרה, סמיון יוצא להפסקות במהלך העבודה ללא רשות. לשאלת סמיון אם מדובר בשימוע לפני פיטורים נענה בשלילה, ונאמר לו כי מדובר בשיחת בירור. ביום 7.9.2023 נשלח לסמיון מכתב זימון לשימוע, בו נטען כי במהלך 22 ימים נטל הפסקות ארוכות ללא רשות, לא דיווח על כך בדו"ח הנוכחות, תוך קבלת תשלומים שלא הגיעו לו. הובהר כי מדובר בעברות נשנות משום שהוזהר בעבר בנושא (במסגרת השיחות שנזכרו בהליך המשפטי הקודם ובבירור המאוחר לו), ולכן נשקלים פיטוריו. במסגרת התכתבות בין ההסתדרות לחברה, דרשה ההסתדרות העברת כל המסמכים הרלוונטיים לשימוע לידיה, ודחית השימוע לצרכי הערכות. החברה העבירה להסתדרות חלק מהמסמכים, ללא תמליל שיחת הבירור, ונענתה לבקשות הדחיה. לאחר השימוע, שנתקיים ביום 26.9.2023, נשלח מכתב נוסף להסתדרות בו ניתנה לסמיון הזדמנות להתייחס לסתירה בגרסאותיו, משלטענת החברה הודה בעת הבירור בהיעדרויות ממושכות בזמן ההפסקות, בעוד שבשימוע חזר בו מהודאה זו. ביום 26.10.2023, לאחר קבלת תגובת ההסתדרות למכתב החברה, הוצא לסמיון מכתב פיטורים, בו ניתנה לה הודעה מוקדמת בת 30 יום, תוך ויתור על עבודתו במהלכה.

בסמוך לאחר הודעת הפיטורים הגישה ההסתדרות בקשת צד חדשה נגד החברה (ס"ק (נצרת) 55984-10-23), בה נטען כי פיטורי יו"ר הועד נעשו ללא עילה מוצדקת, בשל פעילותו הארגונית ומעמדו כיו"ר הועד, ומשכך אינם חוקיים. בהתאם, נתבקש סעד המורה על ביטול הפיטורים והחזרת העובד לעבודה, וכן פיצוי כספי בשל הפגיעה בהתארגנות, בשיעור המירבי הקבוע בחוק (200,000 ₪).

פסיקת ביה"ד האזורי:

ביה"ד קמא קבל את הבקשה.

נפסק, כי החברה לא הרימה את הנטל המוגבר החל עליה להוכיח כי פיטורי יו"ר הועד היו עניינים. בהליך שנערך לסמיון נפל פגם מהותי, בכך שתמליל שיחת הבירור, שהחברה מיחסת לה משקל רב בהחלטת הפיטורים, לא הוצג בפני העובד טרם זימונו לשימוע, למרות פניה מפורשת של ההסתדרות לקבל לידיה את כל המסמכים הנדרשים, וגם לא לאחריו, בעת שהתבקשה התייחסות נוספת לטענות שעלו בשימוע. בנוסף, החברה נתנה משקל למכתבי האזהרה שהוצאו לעובד בהליך הקודם, למרות שנפסק כי היו נגועים במניעים זרים ונועדו לפגוע בהתארגנות; מעדות הממונה על סמיון עלה כי הנוהל המחייב אישור ממונה ליציאת עובד להפסקה ומגביל את זמני ההפסקות, לא יושם בהקפדה על עובדים בתפקיד מקביל לסמיון; טבלת ההיעדרויות המפורטת, שלטענת החברה נערכה על סמך איסוף נתונים מוצלבים ממספר מקורות (מצלמות אבטחה וקרוסלה) לא גובתה במסמכים מהם נלקחו הנתונים. בכל מקרה, דרישת העמידה בנוהל מסמיון בלבד, ללא עריכת בירור או נקיטה בצעדים נגד עמיתיו שנהגו כמוהו – מהווה אכיפה בררנית.  על בסיס כל אלו, נפסק כי פיטורי יו"ר הועד נעשו שלא כדין, תוך פגיעה מכוונת בהתארגנות. בהמשך לכך, הורה ביה"ד על ביטול הפיטורים והחזרת העובד לעבודה באופן מיידי, תוך חיוב החברה בפיצוי כספי בגין פגיעה בהתארגנות בסך 120,000 ₪, בהתבסס על חשיבות זכות ההתארגנות, המסר ההרתעתי שבפיצוי והתנהלותה הכוללת של החברה.

על פסק דין זה הגישה החברה את ערעורה. לטענתה, ביה"ד קמא נתן משקל יתר לאירועים שנתבררו בהליך הראשון, ובכך למעשה בחן את החלטת הפיטורים באופן מוטה, ולא בפני עצמה. עוד נטען כי הוצגו ראיות להפרות משמעת שהצדיקו את הפיטורים מבלי שניתן להן משקל ראוי, ובפרט לא נשקלה הודאת העובד בשיחת הבירור בכך שחרג מנוהל ההפסקות. הסעד שנתבקש בערעור היה אישור הפיטורים וביטול הצו שהורה על החזרת העובד לעבודה.

הכרעה:

ביה"ד דחה את הערעור.

נפסק, כי אין מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של ביה"ד קמא, לרבות הסתמכותו על ההליך הראשון. קיימת אמנם אפשרות שהליך הפיטורים הנוכחי של העובד נעשה במנותק מההליך הקודם, אולם בחינת פיטורים ע"י מעסיק שנקבע לגביו בפסק דין כי פגע בהתארגנות, בין היתר במעשי התנכלות ליו"ר הועד – חייבת להיות מוקפדת יותר.

בצד הראיות שמצדיקות את טענות החברה להפרת נוהלי העבודה ע"י העובד, קיימות ראיות נסיבתיות משמעותיות המקשות לנתק את החלטת החברה משיקולי ההתארגנות. יש לתת משקל רב לעובדה שהחברה טענה כי העובד ביצע הפרת משמעת חמורה, אך נמנעה מלבדוק את טענתו ביחס לכך שלפחות 4 עובדים בתפקידו פעלו באותו אופן ולא ננקטו נגדם הליכים כלשהם. בנוסף, לא ניתן הסבר מדוע לא נערך בירור עם מנהל המשמרת שאחראי לאכיפת המשמעת על כלל העובדים. לכך מצטרפת גם העובדה שלא נמסר לעובד תמלול שיחת הבירור, שמלמדת כי השימוע נערך שלא בתום לב, וללא כוונה אמיתית לשמוע את גרסת העובד. התנהלות זו תומכת במסקנה כי פעילותו הארגונית של העובד נזקפה לחובתו במסגרת שיקולי הפיטורים.

ניתן אמנם לכתוב שני תסריטים שונים על בסיס העובדות שהוצגו. עם זאת, משביה"ד קמא סמך קביעותיו על הראיות שהובאו בפניו באופן ישיר – אין מקום להתערב במסקנותיו. בכל מקרה, גם אם כפות המאזנים היו מעוינות, היה מקום לפסול את החלטת הפיטורים, לאור הנטל הכבד יותר המוטל על המעסיק בעת פיטורי חבר ועד בהתארגנות ראשונית.

בהתאם, הצו שהורה על ביטול הפיטורים נשאר על כנו. משלא נתבקש בערעור סעד ביחס לשיעור הפיצוי, יש להותירו על כנו. מאחר ומדובר בסכסוך קיבוצי – לא ניתן צו להוצאות.

(הערה: לאחר מתן פסק הדין הוגשה בקשה מטעם החברה להכריע ביחס להקטנת שיעור הפיצוי – ונדחתה ביום 4.3.2024).

עס"ק (ארצי) 56447-12-23, טאואר סמיקונדטור בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה (ניתן ביום 12.02.2024), בפני כב' סגן הנשיאה אילן איטח, השופט רועי פוליאק, השופטת חני אופק-גנדלר, נציגת ציבור (עובדים) ורדה אדוארדס, נציג ציבור (מעסיקים) דן בן חיים.