מצב רפואי של תובע אינו מקים לבית הדין סמכות מקומית לדון בתביעה שמחוץ לתחום שיפוטו הגאוגרפי

יחד עם זאת, ביה"ד בדרום יעשה מאמץ להקל על התובע שעבר לגור במרכז, בין ע"י קיום דיונים בהיוועדות חזותית ובין בקביעת מועדי הדיון בשעות הנוחות להגעה. 

עובדות המקרה:

המבקש הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע תביעה נגד המדינה וקרן הפנסיה "מבטחים" לפדיון זכויותיו הפנסיוניות. לאחר קבלת מסמכים שונים, תוקנה התביעה ונתבע בה בנוסף סעד כספי של 1,322,680 ₪ בגין נזקים שנגרמו לטענת המבקש, על ידי הנתבעות. בית הדין עשה נסיון להביא את הצדדים להסכמות, כך שטרם הוגשו כתבי הגנה מתוקנים בהליך ע"י הנתבעות.

בעת הגשת התביעה ובמהלך תקופת העבודה התובע עבד בדרום, והתגורר שם. כשנתיים לאחר פתיחת ההליך הגיש בקשה להעביר את הדיון בו לביה"ד לעבודה באזור המרכז וצפונה, לאור מצבו הרפואי והעובדה כי עבר להתגורר במרכז.

הנתבעות התנגדו לבקשה. נטען כי הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לביה"ד בבאר-שבע; כי ההליך כבר החל והתקיימו בו דיונים; כי ניהולו אינו דורש התיצבות תכופה בבאר-שבע וכי ניתן לקבוע את הדיונים לשעות נוחות להגעה.

נשיא ביה"ד האזורי בבאר-שבע העביר את ההכרעה ביחס למקום השיפוט לנשיאת ביה"ד הארצי,  בהתאם לסעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החל על בתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה.

הכרעה:

בקשת התובע להעתקת מקום השיפוט נדחתה.

לפי תקנה 3 (א) (4) לתקנות ביה"ד לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות") הסמכות לדון "בתובענה נגד קופת גמל", מהסוג המונח בפנינו,  נתונה לבית הדין האזורי "אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע". תקנה 4 לתקנות מורה כי "תובענה של עובד נגד המדינה תוגש לבית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מקום עבודתו של העובד".

ככלל – במקרה בו הוגשה תובענה לבית דין אזורי לו נתונה הסמכות המקומית לדון בה, רשאי בית הדין הארצי להורות על העברת מקום הדיון בתובענה לבית דין אזורי אחר. על אף האמור, בשל חשיבותם של כללי הסמכות המקומית, נפסק לא אחת כי "לא על נקלה יועבר מקום הדיון תוך ייתור הכללים שנקבעו בדין לעניין הסמכות המקומית", וכן כי אין תוקף להתניה מוסכמת של צדדים על הסמכות המקומית.

שיקולי הנוחות מצד התובע, הגם שהם נסמכים על טעמים רפואיים, אינם מהווים טעם מספק לסטות מן הקבוע בתקנות, וזאת חרף ההבנה והאמפתיה שמגלה בית הדין למצבו. בהקשר זה, יש להביא בחשבון את השלכות הרוחב הצפויות כתוצאה מסטייה מכללי הסמכות המקומית מטעמיהם האישיים של הצדדים להליך.

הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות, תוך שנפסק כי בית הדין האזורי לעבודה באר שבע ימשיך לדון בהליך. יחד עם זאת, לאור מצבו הרפואי של המבקש, הונחה בית הדין לעשות את מירב המאמצים להקל על הליך ההתדיינות, לרבות קיום הדיונים בהיוועדות חזותית ככל הניתן והתחשבות בשעות הדיונים, בשים לב למצבו הרפואי של התובע ולמרחק הגאוגרפי הנוכחי ממגוריו לבית הדין.

המ"ד (ארצי) 12512-08-24, שלמה ווקנין – מדינת ישראל ואח', (ניתן ביום 05.09.2024) בפני הנשיאה וורדה וירט לבנה.