ארגוני מעסיקים מוגבלים בייצוג חבריהם בלבד; ההגנה על זכותם לנהל מו"מ קיבוצי אינה סימטרית לזו של ארגון עובדים יציג

ההסתדרות הכללית מוסמכת לחתום על הסכם קיבוצי כללי בנושא כלל משקי עם ארגון הגג המסורתי של המעסיקים, ואינה מחויבת בניהול מו"מ קיבוצי מקביל עם התאחדות התעשיינים שפרשה ממנו

עובדות המקרה:

הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "ההסתדרות") נהגה לחתום במשך עשרות שנים על הסכמים קיבוציים כלל משקיים עם הפורום המתאם של ארגוני המעסיקים השונים הפועלים במגזר העסקי (בעבר "לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים" וכיום "נשיאות המגזר העסקי", להלן: "המשיבה 2"). ההסכמים המשקיים הורחבו בצווים, והוחלו על כלל המעסיקים והעובדים במגזר העסקי (לרבות מעסיקים שאינם חברים בארגוני המעסיקים ועובדיהם). בשנת 2020 פרשו התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר מהמשיבה 2, והקימו ארגון גג מקביל של ארגוני מעסיקים, בשם "נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל" (להלן: "המבקשת").

בשנת 2020 חתמה ההסתדרות הסכם קיבוצי כללי לעדכון תעריף דמי ההבראה הן עם המבקשת והן עם המשיבה 2.

בשנת 2021 נחתם הסכם קיבוצי כללי בין ההסתדרות לבין המשיבה 2, להסדרת פיצוי לעובדים שנעדרו מהעבודה במהלך מבצע "שומר חומות". ההסתדרות סרבה לחתום על הסכם כללי מקביל עם המבקשת. משפורסמה כוונת שרת הכלכלה והתעשייה (להלן: "השרה"), להרחיב בצו את הוראות ההסכם הכללי על כל המגזר העסקי, הגישה המבקשת ערר לשרה, בו הביעה התנגדותה להרחבת הוראות הסכם קיבוצי כללי שאינה צד לו. הערר נדחה וביום 26.7.2022 פורסם צו ההרחבה.

בשנת 2022 נחתם הסכם קיבוצי כללי נוסף בין ההסתדרות לבין המשיבה 2, לעדכון תעריף דמי ההבראה במגזר העסקי. משפורסמה כוונת השרה להרחיבו בצו, המבקשת שבה והגישה ערר, בו התנגדה להרחבת ההסכם, בין היתר בטענה כי המבקשת היא פורום ארגוני המעסיקים בו חברים מספר גדול יותר של מעסיקים. הערר נדחה על-ידי הממונה הראשית על יחסי עבודה לאחר בדיקה מספרית של החברים במבקשת מול החברים במשיבה 2. במהלך הבדיקות שביצעה הממונה, הוצע למבקשת להצטרף להסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין ההסתדרות למשיבה 2, אך המבקשת עמדה על כך שייחתם מולה הסכם קיבוצי נפרד (גם אם נוסחו זהה להסכם שנחתם).

בבקשת הצד עתרה המבקשת לצו המחייב את ההסתדרות לנהל עמה מו"מ לחתימת הסכמים קיבוציים כללים בנושאים כלל-משקיים, בהיותה ארגון גג של מעסיקים שהיו חלק מהמו"מ הקיבוצי הכלל משקי מזה שנים. בנוסף, התבקש צו המצהיר כי סירובה של ההסתדרות לנהל עימה מו"מ ביחס לדמי הבראה ותגמול עובדים שנעדרו מעבודתם בשל מבצע "שומר חומות" – אינו כדין, מהווה העדפה פסולה של המשיבה 2, ופוגע בזכותם של המעסיקים והארגונים החברים במבקשת לחופש התארגנות. לצד אלו, התבקש צו המונע הרחבת ההסכמים הקיבוציים הכללים שנעשו בין ההסתדרות למשיבה 2 על כלל המגזר העסקי.

לטענת ההסתדרות לא חלה עליה חובת ניהול מו"מ עם המבקשת. ההסתדרות ממשיכה לנהל מו"מ עם ארגון הגג מולו היא מקיימת יחסים קיבוציים מתמשכים, והוא הצד שאיתו נחתמו ההסכמים הכלל משקיים לאורך השנים. חובת חתימה על שני הסכמים קיבוציים כלליים, מול שני ארגוני מעסיקים, תפגע בהסדרה רוחבית כוללת של אותו עניין ותאלץ את ההסתדרות להמשיך ולהתנהל בערוצים מקבילים גם בנושאים נוספים. ההסתדרות הצהירה כי בכוונתה לנהל מו"מ קיבוצי עם המבקשת בעניינים ענפיים שבתחומי פעילותה של המבקשת (תעשיה ומסחר).

לטענת המשיבה 2, המבקשת אינה ארגון גג של ארגוני מעסיקים, אלא גוף שהוקם כחלק ממהלך פוליטי, במסגרת מאבקי השליטה על הנהגת המשיבה 2. בהתאם, המבקשת מייצגת רק סקטור ספציפי – התעשיינים – שהוא בעל אינטרסים נפרדים מכלל המשק, ולא ראויה להיות צד להסכם כלל משקי.

הכרעה:

בית הדין ציין כי מדובר בבקשה לא שגרתית – ודחה אותה, תוך הבהרת מושגי יסוד ביחס לנדרש מארגון מעסיקים.

חוק הסכמים קיבוציים כולל חוסר סימטריה מובנה בדרישות הסף מהגורם המוסמך לייצג עובדים, לעומת הגורם המוסמך לייצג מעסיקים, לצורך מו"מ לחתימת הסכם קיבוצי כללי. בצד העובדים, נדרש מעמד של ארגון עובדים "יציג" (עמידה בתנאי סף מספריים), בעוד בצד המעסיקים אין כל דרישת יציגות, ומספיק שארגון המעסיקים יפעל באותו ענף עבודה או באותו שטח גיאוגרפי. האבחנה בדרישות נלמדת גם מסעיפי התחולה של הסכם קיבוצי כללי: ארגון העובדים היציג רשאי לחייב במסגרת ההסכם הכללי את כלל העובדים במקום העבודה, גם אם אינם חברים אצלו, בעוד ארגון מעסיקים מוסמך לפעול רק בשם חבריו. לצורך הרחבת חלק מהוראות ההסכם הכללי על מעסיקים שאינם חברים בארגון המעסיקים – נדרשת פעולת חקיקה: צו הרחבה המוצא על ידי השר הממונה.

המחלוקת במקרה הנוכחי נוגעת להסכמים קיבוציים כלליים שנועדו להרחבה על כלל המשק, ולא על ענף מסוים בלבד. הסכמים אלה נחתמים בין ארגון עובדים שהוא גדול ומשמעותי מול ארגון מעסיקים דומיננטי, שמייצג מספר ניכר של מעסיקים. ארגון המעסיקים אינו נדרש לעמוד ברף מספרי כלשהו.

עד כה נדונה בפסיקה ההגנה על חופש ההתארגנות של עובדים. היחודיות של הליך זה היא בצורך לדון בהיקף ההגנה על זכות ההתארגנות של מעסיקים. על פניו, התארגנות מעסיקים זכאית אף היא להגנה על מנת לאפשר לה את הגשמת מטרותיה הקיבוציות, וקיימת גם לה זכות למו"מ קיבוצי.

עם זאת, ההגנות על חופש ההתארגנות של מעסיקים אינן זהות לאלו הניתנות להתארגנות עובדים. קבלת הבקשה תחייב את ההסתדרות לחתום על שני הסכמים קיבוציים כלליים בכל נושא, ובכך תסיים את הפרקטיקה ארוכת השנים של קביעת סטנדרט אחיד בנושאים כלל-משקיים, באמצעות הסכמים קיבוציים כלליים. המבקשת היא זו שפרשה מהמשיבה 2 ובכך הוציאה עצמה מהמו"מ לחתימת הסכם קיבוצי כלל משקי. שיקוליה של ההסתדרות בבחירה להמשיך להתנהל מול ארגון הגג המסורתי הינם לגיטימיים ונכונים מבחינת יציבות, ודאות, ויצירת אחידות ושוויון ביחס לזכויות עובדים בענפים שאינם מאורגנים.

בית הדין קבע כי המבקשת לא עמדה בנטל לשכנע, כי סרוב ההסתדרות לנהל איתה מו"מ קיבוצי בנושאים כלל משקיים, מביא לפגיעה בזכות ההתארגנות של ארגוני המעסיקים החברים במבקשת, או של המעסיקים המאוגדים בהם. במאמר מוסגר צוין, שייתכן שהמצב המיוחד שנוצר בשל הקמת המבקשת, הטיל על ההסתדרות חובת היוועצות עמה טרם קבלת החלטתה לחתום על הסכם קיבוצי כללי רק עם המשיבה 2. בכל מקרה לא הוכח כי חובה זו הופרה, שהרי קוימה הדברות ממושכת עם המבקשת, ואף הוצע לה לחתום על ההסכם הקיבוצי הכללי לצידה של המשיבה 2.

בנסיבות אלו, החלטת ההסתדרות להמשיך לנהל מו"מ בנושאים כלל משקיים עם המשיבה 2 בלבד ולבקש את הרחבתם, במקביל לניהול מו"מ קיבוצי עם המבקשת לחתימת הסכמים קיבוציים ענפיים בתחום פעילותה, התקבלה תוך הפעלת שיקול דעת ענייני, משיקולים שאינם עומדים בסתירה לעקרונות משפט העבודה הקיבוצי ואינה מפרה זכות משפטית כלשהי של המבקשת. בהתאם, נדחתה הבקשה.

סק"כ (ארצי) 20716-04-22 נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל – הסתדרות העובדים הכללית החדשה (ניתן ביום 09.07.2023), בפני כב' הנשיאה ורדה וירט ליבנה, סגן הנשיאה – כב' השופט אילן איטח, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, נציגת ציבור (עובדים) גב' חיה שחר, נציגת ציבור (עובדים) גב' שרה זילברשטיין היפש, נציג ציבור (מעסיקים) מר אברהם הוכמן, נציג ציבור (מעסיקים) מר דובי רם.