בהיעדר הוכחה לעבודה בשעות נוספות או למסגרת קבועה של עבודה נוספת – הודעות טקסט אקראיות שנשלחות לעובד מעבר לשעות העבודה לא יחשבו כזמן עבודה

עובדות המקרה:

התובעת עבדה אצל הנתבעת במשך כ-3 שנים בתפקיד סמנכ"לית שיווק ומכירות. בתביעתה כללה סעדים רבים ביחס לזכויות שונות מכח חוזה העבודה וחוקי המגן, בינהן גמול בגין עבודה בשעות נוספות בסך 83,584 ₪. לטענתה, עבדה בממוצע כשעה נוספת מדי יום, בה ענתה על הודעות טקסט שנשלחו מהממונה עליה, ובנוסף הייתה זמינה ונגישה לעבודה מידי יום, כולל במהלך סופי שבוע.  

הנתבעת טענה כי מסגרת העבודה שהוגדרה לתובעת בחוזה היתה ברורה, וכללה רק שעות עבודה רגילות. התובעת מעולם לא נדרשה לעבוד בשעות נוספות, לא בצעה בפועל עבודה בשעות נוספות ואף לא השלימה את מלוא שעות העבודה הרגילות אליהן התחייבה (אחרה להגיע, או יצאה מוקדם).

הכרעה:

ביה"ד דחה את התביעה לגמול שעות נוספות.

החברה לא הציגה דו"חות נוכחות של העובדת, ולכן נושאת בנטל להוכיח את מסגרת עבודתה של התובעת. החברה הרימה את הנטל באמצעות עדויות שלא נסתרו, מהן עולה כי כי התובעת לא עבדה בשעות נוספות. לפיכך, חוזר הנטל לעובדת להוכיח את מסגרת עבודתה הנוספת. התובעת כשלה בכך, ולא הוכיחה שעבדה בכלל בשעות נוספות ,ובוודאי לא הראתה מסגרת קבועה של עבודה נוספת שמזכה בתשלום: החוק אינו מחייב מעסיק לשלם לעובד שכר בגין זמינות. תשלום עבור "כוננות" או "זמינות" הוא ענין חוזי, שיש להסדירו בהסכם קיבוצי, חוזה אישי או בנוהל. ככל שלא קיים הסכם הקובע במפורש זכאות לתשלום עבור שעות זמינות – לא קמה לעובד זכות לקבל שכר עבורן.

לא ניתן לקבוע באופן גורף שכל החלפת מסרונים בענייני עבודה מעבר לשעות העבודה המוגדרות, נחשבת כעבודה בשעות נוספות. הכרה בזמן שימוש במכשיר הסלולרי לטובת העבודה כ"זמן עבודה" המזכה בתשלום – תלויה בנסיבות הענין. בין היתר, יבחן ביה"ד את הוראות חוזה העבודה בהקשר זה; מודעות המעסיק לשימוש; מידת נחיצותו לביצוע התפקיד; וכן היקף השימוש בטלפון הנייד – האם הוא נרחב או שמא מדובר בזוטי דברים.

פלט הווטסאפ שצרפה התובעת לא מוכיח עבודה בשעות נוספות. עיון בו מעלה, כי ההודעות שהתובעת שלחה או קבלה מחוץ לשעות העבודה היו מקריות, ולא יומיות, ובוודאי אינן עולות כדי שעה מידי יום. משלא הוכחה עבודה בשעות נוספות – נדחתה התביעה ברכיב זה.

סע"ש (חי') 29078-02-21 אביגיל סבן – אס.אמ.די גרופ בע"מ (פסק דין מיום 19.04.2023), בפני כב' השופטת כרמית פלד, נציג ציבור עובדים מר תאופיק חלבי ונציג ציבור מעסיקים מר יוסף ורובל. על פסק הדין לא הוגש ערעור.