שביתת הרופאים נגד ביטול עילת הסבירות היא שביתה "מעין פוליטית", שיש להגבילה בזמן

ניתן צו המורה על חזרה מיידית לעבודה, שקיצר את שביתת מחאת הרופאים מ – 24 שעות ל – 7 שעות, לצורך צמצום היקף הפגיעה במטופלים

בקשה מטעם המדינה למתן צו מניעה זמני וקבוע המורה להסתדרות הרפואית בישראל (להלן: "הר"י") לבטל את שביתת הרופאים ולהחזיר באופן מיידי לעבודה את כל שירותי הבריאות השובתים.

עובדות המקרה:

ביום 19.7.2023 נקטה הר"י בשביתת מחאה נוכח הכוונה לתקן ביום 24.7.23 את סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, ולהביא לביטול עילת הסבירות. הודעה על השביתה ניתנה יום קודם לכן, במהלכה רופאים בשירותי הבריאות במערכת הציבורית יצאו להפגנה למשך שעתיים, ולאחריהן חודשה העבודה. ביום 23.7.23 הכריזה הר"י על שביתת מחאה כללית נוספת בשירותי הבריאות במערכת הציבורית, שתחל ביום המחרת ותמשך 24 שעות. בהכרזה על השביתה נכתב, כי ביום 24.7.23 בתי החולים יופעלו במתכונת שבת וחג, למעט בתי החולים שהוחרגו מהשביתה ולמעט חדרי המיון ומרפאות הקהילה.

לטענת הר"י, התיקון לחוק עלול לאפשר הכנסת שיקולים לא ענייניים למקצוע הרפואה ולהביא להנמכת הסטנדרטים שלו (למשל, ע"י מתן רישיון לרופאים חסרי הכשרה מתאימה). ביטול עילת הסבירות יביא לפגיעה ישירה במעמד הרופאים, בתנאי עבודתם ושכרם ובעיקר ביכולת הרופאים למלא את חובתם עפ"י המקצוע ובהתאם לסטנדרטים. 

המדינה טענה שהשביתה היא מעין פוליטית, בנושאים שאינם שייכים לתנאי העבודה במובן הצר, ולכן עליה להיות מוגבלת לפעולת מחאה קצרה. השביתה היא בלתי מידתית נוכח עיתוי ההכרזה עליה (פחות מ-24 שעות טרם פריצתה), ומישכה המתוכנן. השיבושים המשמעותיים הצפויים בבתי החולים הממשלתיים יביאו לפגיעה בלתי מידתית במטופלים.

הר"י השיבה שמדובר בשביתה "כלכלית-מעורבת", נוכח כפל מעמדה ביצוג הרופאים: הן כארגון עובדים והן כארגון פרופסיונלי המהווה חלק ממערכת הבריאות. בהתאם, הר"י רשאית להכריז על שביתה כלכלית, שאינה מוגבלת למחאה בלבד. הר"י אמנם לא נתנה "הודעת צינון" בת 15 יום כנדרש על פי החוק בשביתה כלכלית, אך זאת משום שנעשו נסיונות הדברות רבים מול המדינה לפני הודעת השביתה, אשר לא נענו, ולכן תכלית הודעת הצינון קוימה. נטען כי הודעת השביתה ניתנה באופן מיידי ודחוף כדי למנוע התפטרות ו/או יציאה לחל"ת של רופאים רבים.

הכרעה:

ביה"ד האזורי בתל-אביב (מותב בראשות סגנית הנשיאה, השופטת גילצר-כץ) קיבל את הבקשה.

נפסק כי מדובר בשביתת מחאה, ולא בשביתה כלכלית או מעורבת, שכן לא הוכחה פגיעה כלכלית מיידית בציבור הרופאים, להבדיל מחששות עתידיים ותיאורטיים בלבד לגורל המקצוע. גם העובדה שהשביתה נקבעה מלכתחילה לזמן קצוב (24 שעות) תומכת בטענת המדינה שמדובר בשביתת מחאה, שכן הכרזת שביתה כלכלית לא כוללת הגבלת זמן, למעט מועד תחילת השביתה.

שביתת מחאה הינה שביתת אזהרה בלבד. היא אינה תחליף לשביתה כלכלית ולכן לא ניתן לנקוט במספר שביתות מחאה על בסיס אותה טענה. בענייננו מדובר בשביתת מחאה נוספת באותו נושא, הננקטת תוך פחות משבוע. השביתה הוכרזה ערב לפני שננקטה ונועדה להמשך 24 שעות, באופן שגורם פגיעה חמורה למטופלים ולמערכת הבריאות. על מנת לממש את זכות המחאה באופן לגיטימי בנסיבות הענין, די היה בשביתת מחאה בת שעתיים. מאחר שבעת כתיבת ההחלטה השביתה נמשכה יותר מ-7 שעות, בית הדין הורה על חזרה מיידית לעבודה של הרופאים בכל שירותי הבריאות בהם התקימה השביתה. 

ס"ק (ת"א) 57697-07-23 מדינת ישראל – ההסתדרות הרפואית בישראל (החלטה מיום 25.07.2023)‏‏, בפני סגנית הנשיאה – כב' השופטת אריאלה גילצר-כץ, נציג ציבור (עובדים) מר משה בן דוד ונציג ציבור (מעסיקים) מר ערן בסטר. (לא הוגשה בקשת רשות ערעור).