אושרה תובענה ייצוגית בעילה של אי הכללת תוספת משמרות בשכר  לצורך תשלום דמי חופשה ודמי חג

עובדות המקרה:

המשיבה היא חברה העוסקת בטיפול בשפכים תעשייתיים. המבקש עבד במשיבה שנת עבודה אחת במפעל המשיבה בנאות חובב, התפטר, וכשלוש שנים לאחר התפטרותו הגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית בשם עובדי הייצור במפעל המשיבה, בטענה לתשלומי חסר לו ולשאר עובדי הייצור העובדים במשמרות במפעל.

בהתאם לתקנון העבודה במשיבה, עובד זכאי לתוספת משמרות: עבור משמרת אחה"צ – 25% תוספת; עבור משמרת לילה – 50% תוספת; עבור עבודה במשמרת יום שישי אחה"צ/שישי לילה/שבת בוקר/שבת צהריים – 100% תוספת.

המשיבה לא כללה את תוספת המשמרות בשכר הקובע לצורך תשלום דמי חופשה, דמי חגים, גמול שעות נוספות וגמול מנוחה שבועית.

המבקש טען כי על פי הפסיקה יש לכלול תוספת משמרות בשכר הקובע לחישוב זכויות, כי קיימת לו עילת תביעה אישית, וכי מתקיימים כל התנאים לאישור התובענה כייצוגית. עוד טען המבקש, כי בנסיבות העניין אין בקיומו של ארגון יציג כדי להוות חסם לאישור התובענה כייצוגית, שכן במועד הגשת הבקשה טרם נחתם הסכם קיבוצי בין המשיבה לבין ההסתדרות הכללית ועל כן לא חל המחסום הסטטוטורי הקבוע בסעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.

המבקש לא כימת את תביעתו האישית.

לטענת המשיבה, המבקש עבד בשירותה זמן קצר בשנת 2017, וספק גדול אם המבקש משקף את רצון העובדים שזה מקום פרנסתם ועבודתם. עוד טענה המשיבה, כי בשנת 2020 נערך בהסכמת העובדים שינוי בשיטת התשלומים ורישומם בתלושי השכר ללא הגדלת העלות וללא פגיעה בתנאי עבודתם. המשיבה מוסיפה ומציינת כי תפעול המפעל כרוך בהפסד, והמשך קיומו אינו ודאי כאשר אישור הבקשה עשוי למוטט את המפעל ואת מקור פרנסת העובדים.

לעמדת המשיבה, אם תתקבל הבקשה, על בית הדין להורות כי הקבוצה תכלול רק את מי שהודיע לבית הדין בכתב על רצונו להצטרף.

עוד טענה המשיבה כי היטיבה עם העובדים ועם המבקש ביחס לתשלום המשמרות על פי התקנון, ובראייה כוללת לא הייתה פגיעה בזכויות העובדים. 

לעניין תשלום דמי חגים – טענה המשיבה כי העובדה שפיצתה את עובדיה בגין משמרות שחלו בחג, אינה קשורה לדמי החגים כמשמעם בצו ההרחבה אלא מדובר בהטבה לפנים משורת הדין ואין יסוד לדרישה לכלול בהטבה זו גם פיצוי עבור תוספת המשמרות, במתכונת של "כפל על כפל מבצעים".

לעניין הכללת תוספת משמרות בבסיס חופשה שנתית, טענה המשיבה כי פעלה לשנות את שיטת ההתחשבנות והחל מחודש נובמבר 2022 בוצע תיקון באופן תשלום החופשה כך שיילקח בחשבון שכר יסוד כפול 125% המהווה את שקלול המשמרות בימים א'-ה'.

הכרעה:

בית הדין הבהיר תחילה כי החסם הקבוע בסעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגית לא חל בענייננו, משלא נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות לבין המשיבה וההסתדרות לא הביעה עניין להצטרף להליך או לנקוט בפעולות נגד המשיבה.

בית הדין קיבל את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בנוגע להכללת תוספת משמרות בדמי חופשה ודמי חגים. עדת המשיבה הודתה כי עובד זכאי שבתשלום יום חופשה תיכלל גם תוספת משמרות. בית הדין לא מצא מקום להבחנה בעניין זה בין דמי חופשה לדמי חגים, ועל כן אין ספק שקיימת עילה אישית בעניין. 

בית הדין קבע שיש להתיר את הגשת התובענה הייצוגית רק בכל הנוגע להכללת תוספת משמרות בדמי חופשה ובדמי חגים ששולמו לעובדים, רכיבים שהתובע הציג ראיה שהם נוגעים אליו ושאכן יש בהם כדי להועיל גם לעובדים אחרים.

בית הדין דחה את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בעילה של הכללת תוספת המשמרות בגמול שעות נוספות. זאת, מן הטעם שישנה התניה הסכמית בעניין – מהתקנון במשיבה עולה שעובד המבצע עבודת שעות נוספות במשמרת שבגינה הוא זכאי לתוספת משמרת לא יכול לקבל בנוסף את גמול השעות הנוספות אלא רק אחד מהם, וזוהי התניה לגיטימית משתוספת המשמרות היא זכות חוזית.     

נקבע כי תוספת המשמרות שקיבל העובד בשעות נוספות משולמת במקום גמול השעות הנוספות (כלומר ניתן לקבל רק אחד מן התשלומים האלו), וכי קבלת עמדת המבקש פוגעת בזכות הבחירה של העובד באשר לאופן התשלום, ואף פוגעת בו בהיבט הכלכלי, כאשר המשיבה שילמה את תוספת המשמרות בשיעור העולה על גמול שעות נוספות.

ת"צ (ב"ש) 16619-08-20 סדיקוב – אלקון מרכז מיחזור (2003) בע"מ (ניתן ביום 30.9.2024) בפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם – הוגש ערעור לביה"ד הארצי ביום 15.10.2024.