לפורטל הבחירות לרשויות המקומיות -לחץ כאן

לקוחות ועמיתים יקרים

חוזר הלקוחות החודשי עוסק בהסדרי שבתון הבחירות הקיימים בישראל, אשר נותרו קפואים בזמן. בעוד מדינות העולם התאימו את הסדרי הבחירות ליעדים הכלכליים והחברתיים המשתנים, להתקדמות הטכנולוגית ולאיזון הנדרש בין זכות ההצבעה לצרכי העבודה – בישראל, אומת הסטארט-אפ, הליכי הבחירות מתקיימים במתכונת היסטורית, המחייבת התייצבות אישית ללא הנגשה חלופית. ההצבעה אינה חובה, משכה קצר, מועד פתיחת הקלפיות וסגירתן עולה משמעותית על אורך יום העבודה. למרות זאת, מחויב המעסיק לשאת בעצמו בעלות תשלום יום חופשה מלא לעובד, או בתשלום כפל שכר בגין עבודה בעת השבתון, ללא תלות בהשתתפות העובד בבחירות. התמריץ הלא מותנה מתבטא בשיעורי ההצבעה הנמוכים, ולא משרת את יעדו.

ריבוי מערכות הבחירות לכנסת בעשור האחרון מביא אל הקצה את הנטל על המעסיק, שמאז 2013 מימן כבר 8 (!) שבתוני בחירות. עלות יום הבחירות המוניציפליות במצב הלחימה, בשתי פעימות, תהיה הגדולה ביותר מאז הקמת המדינה: ההצבעה שנדחתה כבר פעמיים בשל מצב החירום, תתקיים מחרתיים רק בחלק מהרשויות המקומיות, תוך שהבחירות ברשויות שתושביהן פונו מביתם בשל המצב הבטחוני נדחו לנובמבר 2024. בנוסף, נערכו התאמות לוגיסטיות מיוחדות להצבעת החיילים, שהחלה שבוע לפני מועד הבחירות, בכפיפות לצרכים המבצעיים. הוצאת השבתון הכבדה מתווספת לנזק הכלכלי המצטבר של מעסיקים רבים במגזר הפרטי ובפרט לבעלי עסקים קטנים ובינוניים.

הבאנו בפניכם בחוזר זה סקירה קצרה ממדינות העולם שאימצו מודל הצבעה ראוי ומתקדם, המאפשר לעובד להשתתף בבחירות, תוך צמצום משמעותי של היקף הפגיעה בעבודה השוטפת, וללא הטלת עלויות על המעסיק. המחקר מעלה כי כל המדינות הדמוקרטיות מיישמות על חשבונן פתרונות חלופיים ויעילים יותר לתמרוץ עובדים לקחת חלק בהליכי הבחירות, אשר מתבטאים בשיעורי השתתפות גבוהים בהצבעה.

כדי להתגבר על תחושת המרמור מהסדר השבתון המקפח בישראל, כללנו בסוף הסקירה מודלים יצירתיים במיוחד מכמה מדינות אקזוטיות. הם אינם מומלצים לחיקוי, אבל בהחלט מעלים חיוך.

ואם צריך עוד בוסט, בדרך לקלפי זמזמו את שירו המופלא של אמיר דדון: לבחור נכון.

האם ימי בחירות מצדיקים שבתון מעבודה על חשבון המעסיק?

החוק בישראל

לפי החוק בישראל, יום הבחירות לכנסת ויום הבחירות לרשויות המקומיות נחשב "שבתון". העובד זכאי ביום זה לחופשה על חשבון המעסיק. יום השבתון אינו חל על עובדים בענפים מסוימים שאינם אזרחים ישראליים, על עובדים בשירותי תחבורה ועובדים מסוימים בשירותים ציבוריים מוגדרים. ועדת הבחירות המרכזית קובעת את סוגי השירותים הציבוריים המוחרגים מהשבתון ומפרסמת את ההודעה לפחות 45 יום לפני יום הבחירות. מעסיק של עובד בעל זכות בחירה שהוחרג מזכות השבתון ונדרש להתייצב לעבודה ביום הבחירות, חייב לאפשר לעובד להגיע לקלפי כדי להצביע. עובד שמחויב לעבוד ביום הבחירות, או שמסכים לכך מרצונו – זכאי לתוספת של 100% לשכר החל מהשעה הראשונה.

הסיבה המקורית להסדר השבתון הממומן היתה עידוד העובד להצביע, תוך הסרת מכשולים או מחויבויות שיקשו עליו לקחת חלק בהליך דמוקרטי, בצד יצירת תמריץ שלילי למעסיקים להעסקת עובדים ביום זה, בדרך של חובת כפל תשלומים. במישור הלאומי, רמות השתתפות נמוכות בבחירות עלולות לעוות את ההעדפות הכלליות של האזרחים ולפגוע בלגיטימיות של המשטר.

דחית הדרישות החוזרות של ארגוני המעסיקים למימון שבתון הבחירות על ידי המדינה

במהלך השנים ארגוני המעסיקים במגזר העסקי פנו לכנסת פעמים רבות, בדרישה לבטל את יום השבתון בבחירות, או לחלופין להטיל את מימון תשלום השכר לעובדים מקופת המדינה. הדרישה לכך הועלתה שוב בחודש ספטמבר 2023, עוד לפני ארועי 7 לאוקטובר. לאחר פרוץ המלחמה פנו יו"ר התאחדות התעשיינים ויו"ר איגוד לשכות המסחר בפניה נוספת, נפרדת, לביטול שבתון הבחירות, על רקע הנזק הכלכלי שנגרם לחבריהם בשל ארועי הלחימה. שר הפנים התייחס לכך במסיבת עיתונאים שקיים לאחרונה, והשיב כי "דמוקרטיה עולה כסף".

בפועל, הבחירות הצפויות ביום 27.2.24 אמנם ימומנו ע"י המעסיקים, אלא שהעובדים ישתתפו בעלותן בעקיפין, לאור ההבנות שהושגו בין המדינה, נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות הכללית, לתרומת יום הבראה ע"י כל עובד בגין שנת 2024, לטובת הגדלת תקציב הטבות משרתי המילואים. התרומה אמנם יעודית, אלא שהיא מגיעה לאוצר המדינה ומגדילה את התקציב כולו.

התאמות במערכת הבחירות הנוכחית לרשויות המקומיות למצב החירום

ברשויות ובמועצות אזוריות שהתושבים שלהם פונו על פי החלטת הממשלה, לא יתקיימו בחירות ביום 27.2.24. הבחירות בישובים אלו נדחו ליום 19.11.24. הישובים הם: שדרות, אשכול, שער הנגב, שדות נגב, חוף אשקלון, קריית שמונה, שלומי, מטולה, עג'ר ויישובי המועצות האזוריות גליל עליון, מבואות חרמון, מרום הגליל, מעלה יוסף ומטה אשר.

קולות החיילים: ההצבעה בצה"ל לרשויות המקומיות מתקיימת גם בימי שגרה, בדרך של הצבת קלפיות מיוחדות בבסיסים שונים לטובת כלל המשרתים הפעילים, בסדיר ובמילואים. חלק מהקלפיות הצבאיות הן ניידות ועוברות במספר יחידות לפי לוח זמנים קבוע מראש. בבחירות הנוכחיות, בשל אופי הלחימה ולבקשת הרמטכ"ל, בחלק מיחידות צה"ל החלה ההצבעה שבוע ימים לפני יום הבחירות, בהתאמה לצרכי הפעילות המבצעית. בנוסף, לראשונה בבחירות אלו הדסקית הצה"לית תשמש אמצעי זיהוי אפשרי לצורך ההצבעה.

משרתי מילואים המתמודדים בבחירות הקרובות: קרוב ל – 4,000 משרתי מילואים פעילים מתמודדים לתפקידים ברשויות המקומיות, מתוכם 70 מועמדים לראשות עיר או מועצה אזורית.

בשגרה, משרתי מילואים ששמם נכלל ברשימת בחירות לרשויות מוקפאים משירות מרגע הגשת הרשימות עד יום הבחירות. בעקבות המלחמה תוקנו הפקודות, וכעת מועמדים יכולים להמשיך בשירות מילואים פעיל בכפוף לצורך הביטחוני בהם ולאישור ראש אכ"א. לפי נתוני צה"ל, לא ניתן יהיה לשחרר כ – 700 מהם.

הקושי להעריך את השפעת הלחימה על שיעור ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות

שיעור ההצבעה לבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, בשנת 2018, עמד על כ- 60% (לעומת שיעור הצבעה של כ- 70% בבחירות לכנסת). בערים הגדולות (כמו תל אביב וירושלים) קיים פער גדול לטובת שיעור ההצבעה לכנסת, בעוד בישובים הקטנים ובפריפריה המגמה הפוכה, ומצביעה על פער של כ- 20% לטובת הבחירות המוניציפליות (למשל נתיבות ושלומי). פער משמעותי לטובת הבחירות המוניציפליות קיים בישובי מגזר (ערבים וחרדים).

קשה להאריך כיצד יושפע שיעור ההצבעה בבחירות הנוכחיות ממצב החירום וממעמדה הרעוע של הממשלה המכהנת. על פניו, מצב הלחימה חיזק את הקשר בין האזרחים לראשי הרשויות, שחלקם ניהלו מאבקים בולטים להגדלת תקציבים לצורך העמדת סיוע לתושבים בפרט בתחילת הלחימה. במקביל, ניכרת התרחקות של האזרחים מהשלטון, והבנה כי החלפתו תיקח זמן. ראשי הרשויות הם בעלי כוח פוליטי משמעותי, בעל השפעה על הנבחרים לכנסת. אם ניקח דוגמא מהבחירות האחרונות ללשכת עורכי הדין – המניע המרכזי לקפיצה המשמעותית בשיעור ההצבעה (כ- 23%) היתה תגובת מחאה כנגד הממשלה המכהנת. כל אלו יחד הם מניעי הצבעה עצמאיים, חסרי קשר לשבתון הבחירות.

האם שבתון מעודד הצבעה בבחירות והאם יש להתנות את הזכות באישור השתתפות בהצבעה ?

חוקרי מדעי המדינה טוענים כי אין הוכחה שימי חופש מעודדים הצבעה, ומדגישים כי סטטיסטית, בכל העולם, מובטלים מצביעים פחות מאנשים עובדים, ומרבית המועסקים ביום הבחירות משתייכים לשכבות החלשות שיאלצו לעבוד ביום זה. ממחקר שנערך בארה"ב לאחר הבחירות בשנת 2016 עלה, כי 80% מבעלי זכות ההצבעה בקרב הצעירים משכבות ההכנסה הנמוכות לא הצביעו, מסיבה שהיו "עסוקים מדי" או "לוחות עבודה מתנגשים".

השפעת השבתון על הבחירות המקומיות בישראל נתונה לפרשנות: מאז ההפרדה בין הליך הבחירות לכנסת והליך הבחירות לשלטון המקומי, צנח שיעור ההצבעה המוניציפלי לכ – 58%. לאחר שני עשורים בהם בוטל השבתון, ירד אחוז ההצבעה לכ- 50% וב-2018, כאשר הושב השבתון, עלה לכ-60% במישור הארצי, אלא שבערים מסוימות (כגון ירושלים) הוא דווקא ירד.

טרם השבת השבתון בבחירות המוניציפליות (בין שנת 1999 – 2007) הונחו בפני שולחן הכנסת מספר הצעות חוק להתנית הזכות לתשלום חופשה ע"י המעסיק בגין יום הבחירות, בהצגת אישור העובד על השתתפותו בהצבעה מועדת הקלפי. מדובר בהצעה מתונה וראויה, שמשתלבת באופן הרמוני עם משפט העבודה: כפי שתנאי לתשלום דמי מחלה הוא הצגת אישור רפואי; תנאי לתגמולי מילואים הוא הצגת צו גיוס ותנאי לאיסור פיטורי עובד בטיפולי פוריות הוא אישור מהרופא המטפל – תשלום שבתון יעודד הצבעה רק אם ישולם לעובד שהצביע. למרות זאת – ההצעה לא אושרה.

ביום 19.12.22 הונחה הצעת חוק נוספת בפני הכנסת (ביוזמת חבר הכנסת משה גפני) לקיצור יום השבתון לחצי יום חופשה, החל מהשעה 13:00, ולשינוי שעות פתיחת הקלפיות מהשעה 13:00 – 23:00, תוך הגדלת מספר הקלפיות המוצבות ברחבי הארץ. בדברי ההסבר נכתב, שבאופן זה יחסכו הוצאות יום הבחירות, שכן יתאפשרו קיום יום לימודים וחצי יום עבודה. גם הצעה זו לא נתקבלה.

עלות יום הבחירות

עלות יום הבחירות נמדדת הן בהוצאות הנלוות למימון מערכת הבחירות והן בהפסד היצור למשק. ככלל, עלות הבחירות לרשויות המקומיות גדולה פי 3 מעלות הבחירות לכנסת, בשל השוני בשיטה (במקרה שאף מועמד אינו מקבל לפחות 40% מהקולות נדרש סבב בחירות נוסף ולעתים אף יותר) והשוני בהוצאות המימון, שמשולמות ע"י משרד הפנים ומוחזרות ע"י המדינה לפי קריטריונים מורכבים.

הוצאות המימון של מערכת הבחירות הנוכחית חריגות במיוחד, לאור העובדה שנדחתה כבר פעמיים (מהמועד המקורי ביום 1.11.23, ליום 31.1.24, ולבסוף ליום 27.2.24); עלויות קיום הבחירות בצה"ל גדולות יותר בשל כמות משרתי המילואים החריגה, הלוגיסטיקה של הצבעות החיילים, והארכת תקופת ההצבעה; פיצול הבחירות לשתי פעימות, ועוד. עד כה הסכום שהוצא לטובת הבחירות ודחיתן מוערך ב – 1.3 מיליארד ₪, טרם תשלום הוצאות יום הבחירות עצמו.

הפסד היצור נתון לויכוח. לפי הערכת המועצה הלאומית לכלכלה, עלות התוצר של יום עבודה במשק עומדת על 2.5 מיליארד ₪. עם זאת, ביום הבחירות מתקיימת פעילות עסקית מוגברת במגזר הפרטי, בפרט בענפי המסחר, ולכן אובדן התוצר בפועל נמוך יותר. לטענת רשות המיסים לא צפויה כל ירידה בצמיחה, הן לאור העובדה שתשלום החופשה מוטל על המעסיק והן בשל הכנסות חלופיות לקופת המדינה מכספים שהוציאו הישראלים במהלך יום הבחירות, החל ממע"מ על סחורות ושירותים שרכשו; תשלומים במסעדות ובאתרי הנופש וצריכת דלק לטיולים משפחתים או הסעת מצביעים.

מסביב לעולם: ישראל המדינה היחידה בה נטל שבתון הבחירות נופל במלואו על המעסיק, אפילו ללא התנית השתתפות העובד בבחירות

הסדר הבחירות בישראל, של שבתון ביום חול בתשלום מלא על חשבון המעסיק – חריג ביותר בהשוואה להסדרי בחירות שנסקרו לאחרונה במסמך שהוגש לכנסת, ביום 24.5.23. כך, מתוך 38 המדינות החברות ב – OECD:

ב – 31 מדינות יום הבחירות הוא אמנם יום שבתון, אלא שב – 29 מהן הוא נקבע לאחד מימי סוף השבוע – יום שבת או יום ראשון, שהם ממילא ימי שבתון. כך במדינות הבאות: אוסטריה, אוסטרליה, איטליה, איסלנד, אסטוניה, בלגיה, גרמניה, הונגריה, טורקיה, יוון, יפן, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, מקסיקו, ניו זילנד, סלובניה, סלובקיה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צ'ילה, צ'כיה, צרפת, קולומביה, קוסטה ריקה, שוודיה ושוויץ.
ב – 7 מדינות יום הבחירות אינו יום שבתון, וחל באמצע השבוע. חלקן – הולנד, קנדה וארצות הברית מחייבות מעסיקים להקצות לעובדים פרק זמן במהלך יום העבודה לצורך הצבעה בקלפי, אם כי לא בכולן מחויב המעסיק בתשלום ההעדרות. מנגד, באירלנד, בריטניה, דנמרק ונורבגיה אין חקיקה שמחייבת מעסיקים לאפשר יציאה מהעבודה להצבעה.
רק ב – 2 מדינות (ישראל ודרום קוריאה) יום הבחירות הוא יום שבתון שחל באמצע השבוע. אלא שבדרום קוריאה, בה השבתון חל על כל המעסיקים במגזר הציבורי ועל כל מעסיק של מעל 5 עובדים במגזר הפרטי, קיימת זכות להצבעה מוקדמת, המאפשרת לעובד להתייצב לעבודה בשבתון. לכאורה, האפשרות לקיים את הבחירות בסוף השבוע לא רלוונטית לישראל, לאור הסטטוס קוו בנוגע לשמירת השבת, להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ולערכי הדמוקרטיה שלפיהם כל ציבור הוא בעל זכות להשתתף בבחירות, ובכלל זה שומרי המסורת. עם זאת, גם לכך יש פתרון: בעקבות הצעת חוק שהועלתה בעבר בבריטניה לקבוע את יום הבחירות בסוף השבוע (שלא התממשה) הצהיר שר הפנים הבריטי ב – 1999, כי במקרה כזה יש לדאוג לכך שהבחירות יימשכו יומיים, כלומר יתקיימו הן ביום שבת והן ביום ראשון, כדי להתחשב בצרכים של הקהילות היהודיות והנוצריות.

חובת הצבעה

26 מדינות ברחבי העולם מחייבות בחוק את האזרחים להצביע, מרביתן בדרום אמריקה, חלקן באסיה ומיעוטן באירופה. מחצית מבין אלו נחשבות מדינות חופשיות (למשל: אוסטרליה, בלגיה, קוסטה ריקה). הסנקציות המוטלות בגין אי קיום החובה אינן אחידות, ונעות בין אי אכיפה של החובה; הטלת קנס סמלי; הטלת קנס משמעותי עד כדי עונש מאסר; שלילת זכות הבחירה על הפרה חוזרת ונשנית של החובה; שלילת כהונה בתפקיד ציבורי ובהפרה חוזרת – שלילת דרכון. במדינות מסוימות נעשה נסיון הפוך, של מתן הטבות למצביעים (הנחות במיסים), אם כי לא הוכח קשר בין ההטבות לשיעור ההצבעה.

הדוגמא לחובת הצבעה מוצלחת היא אוסטרליה, החלה משנת 1924 על כל אדם מעל גיל 18. הבחירות, שמתקיימות תמיד בשבת, מלוות בהפנינג המוני של חגיגות ברביקיו לאומיות. הקנס בגין הפרת החובה הוא 20$ אוסטרלי בלבד, ולרוב לא נאכף. שיעורי ההצבעה מרהיבים, ועומדים על כ-90%.

במסמך מקיף שהוגש לכנסת בנובמבר 2021 ע"י המכון הישראלי לדמוקרטיה, נבחנה האפשרות של אימוץ שיטת חובת ההצבעה בבחירות לכנסת. המסמך כולל שלוש המלצות עיקריות:

אין מקום להטיל חובת הצבעה, שיש בה משום פגיעה בזכויות יסוד.
תחת זאת, יש לקדם מיידית רפורמות אחרות שיסייעו להעלות את שיעורי ההצבעה בבחירות ובעיקר להגביר את הנגישות והגמישות בבחירות (אפשרות החלפת מקום ההצבעה בהודעה מראש, הוספת קלפיות ניידות, הרחבת מנגנון ההצבעה המוקדמת)
יש להרחיב את זכות ההצבעה לישראלים השוהים בחו"ל ומרכז חייהם בישראל.

המלצות המחקר לרפורמות מקדמות הצבעה וולונטרית לא יושמו, למעט בתקופת הקורונה בה הורחבה כמות הקלפיות, והוגדל מספר הקלפיות הנודדות לטובת הצבעה של שוהים בבידוד.

הנגשת ההצבעה: הצבעה מוקדמת, הצבעה דואר, שימוש במיופה כח, קלפי ניידת

מתכונת הבחירות בישראל מחייבת התייצבות אישית של אזרח בקלפי בה הוא רשום (למעט מקרים חריגים כגון משרתים בצבא, ימאים, עובדי מדינה המוצבים בחו"ל ודומיהם). הנגשת ההצבעה היא אמצעי להעלאת שיעור ההשתתפות בבחירות, אשר יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות שטעונות הסדרה חקיקתית.

בארה"ב האפשרות להצביע הן באמצעות הדואר והן בהצבעה מוקדמת, מוסדרת בחקיקה מדינתית, ולא במישור הפדרלי. בפועל, 38 מדינות מציעות לעובדים אפשרות הצבעה באמצעות הדואר. 46 מדינות (כולל וושינגטון הבירה) מציעות לעובדים אפשרות של הצבעה מוקדמת. במדינות אחרות בעולם הנגשת ההצבעה מוסדרת בכמה דרכים במקביל. כך למשל:

הצבעה לאזרחים בחו"ל

מרבית מדינות העולם (152 מתוך 216 שנבדקו על ידי המוסד הבינלאומי לדמוקרטיה וסיוע אלקטורלי – International Institute for Democracy and Electoral Assistance) מאפשרות לאזרחיהן להשתתף בבחירות בזמן שהותם בחו"ל. 124 מהמדינות מאפשרות השתתפות מחו"ל בבחירות לבית המחוקקים; 88 מהן מאפשרות בחירות מחו"ל לנשיאות ו – 74 מדינות מאפשרות השתתפות מחו"ל במשאל עם. 24 מדינות מאפשרות הצבעה מחו"ל גם לבחירות לשלטון המקומי. זכות ההצבעה בחו"ל מותנית בתנאים שונים בכל מדינה, ותורמת לעלית שיעור ההשתתפות בהצבעה.

בחירות דיגיטליות או אלקטרוניות

במדינות מסוימות מתקיימות בחירות באמצעים דיגיטליים (הצבעה מקוונת), באופן מלא או חלקי, או באמצעים אלקטרונים (מכונות הצבעה חשמליות), בצד אמצעי זיהוי נלווים. בין היתר:

אסטוניה – חלוצת ההצבעה מקוונת, שנוסתה לראשונה שנת 2005. היא מחייבת תעודת זהות חכמה וסיסמה מול השרתים הממשלתיים. איחוד האמירויות הנהיגה הצבעה מקוונת בשנת 2019, ניו זילנד בשנת 2020 ושוויץ ואוסטרליה עברו להצבעה מקוונת בשנת 2022.

קנדה – הצבעה מקוונת הוטמעה בהדרגה בבחירות לפרובינציות ולאחר מכן בבחירות הפדרליות, ביחד עם אמצעי זיהוי נוספים (כגון – זיהוי אופטי).

צרפת – הצבעה אלקטרונית עם אמצעי זיהוי, ושימוש מותנה בהצבעה מקוונת לאזרחים בחו"ל.

ארה"ב – הבחירות הפדרליות והמדינתיות מתבצעות בהצבעה אלקטרונית עם אמצעי זיהוי נוספים (אופטיים או אחרים). מדינות מסוימות מאפשרות הצבעה מקוונת למוסדותיהן לאזרחים שמבצעים תפקיד ציבורי בחו"ל ולמשרתים בצבא.

בלגיה – הצבעה אלקטרונית עם אמצעי זיהוי הן לבחירות לפרלמנט והן בבחירות לשלטון המקומי. שיטה דומה נוהגת גם בברזיל ובפיליפינים.

הודו – בשל קושי לרכז את ההצבעות במדינה הדמוקרטית בה שיעור האוכלוסייה הוא הגדול בעולם (900 מליון אזרחים), הליכי הבחירות בהודו מתמשכים על פני שבועות, עם פריסה יוצא דופן של כמות קלפיות, כדי לאפשר לכל אזרח להצביע בקרבת מקום מגוריו. כך למשל, הבחירות ב – 2019 ארכו 39 יום, והועסקו בהן 10 מליון עובדי ציבור (קלפי אחת הוצבה באמצע יער עבור מצביע בודד ונדרשו 6 עובדי ציבור להביא אותה..). בהתאם, עלויות הבחירות הגיעו ל – 7 בליון דולר. החל משנת 1998 החל יישום הדרגתי של הצבעה אלקטרונית עם אמצעי זיהוי, הן לבית המחוקקים והן לשלטון המקומי.

High Teck Nation?

ההימנעות בישראל מבחירות מקוונות תמוהה במיוחד לאור ההתקדמות הטכנולוגית הכלל משקית, שהואצה בקצב משמעותי לאחר מגפת הקורונה ומאז תחילת הלחימה: בהינתן שכל משרדי הממשלה מציעים לאזרח שירות דיגיטלי מלא בביצוע פעולות משמעותיות, קשה להצדיק את קיום הליכי הבחירות במתכונת מיושנת והיסטורית. לכך יש להוסיף את העובדה כי מכוח חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, תש"ע-2009, ותקנות שהותקנו על פיו, "תושב חייב לאפשר לעובד משרד הפנים ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך הנפקת מסמך זיהוי". נכון למועד זה, כ- 60% אזרחי ישראל מחזיקים באמצעי זיהוי ביומטריים, שמאפשרים קיום בחירות באופן מקוון, ולו במתכונת חלקית, שיכולה לשמש חלופה להצבעה בקלפי. במדינות בהן מתקיימת הצבעה מקוונת, היא מותנית בהרשמה מוקדמת. הרשמה כזו תאפשר תכנון מוקדם שיאפשר חסכון בעלויות מימון: הצבת מספר מוקטן של קלפיות באזורים מסוימים, צמצום צוותים בקלפיות מסוימות; קיצור שעות פתיחת וסגירת חלק מהקלפיות. הצבעה מקוונת תאפשר לכל הפחות העסקה חלקית ביום הבחירות, ללא כפל תשלום לעובד.

תדירות ההצבעה מפחיתה את שיעור ההשתתפות – ישראל חייבת להערך לעתיד חדש

תדירות גבוהה של מערכות בחירות משפיעה באופן שלילי על שיעורי ההצבעה, ולא פחות מכך מגדילה את העול הכלכלי שמהוות הבחירות על תקציב המדינה. בישראל מערכות בחירות אמורות להתקיים כל ארבע שנים, בעוד שברוב מדינות המערב הפער עומד על חמש שנים. בפועל, ב – 50 השנים האחרונות התקיימו בישראל 22 מערכות בחירות (10 מהן ב- 25 השנים האחרונות) בעוד שאם המערכת היתה עובדת לפי התכנון היו נדרשות 68 שנים לקיום מספר בחירות כזה.

לאחרונה, במסמך מסכם מיום 24.5.23 שהוצג בפני הכנסת, הובאו ממצאי מחקרים שהראו כי העלות הכלכלית של קביעת יום שבתון ביום הבחירות היא משמעותית ואינה מוצדקת לנוכח הזמן הקצר יחסית שנדרש לצורך הצבעה בקלפי, במיוחד כאשר הקלפיות פתוחות לאורך היום כולו וניתנת אפשרות לממש את ההצבעה החל משעה מוקדמת בבוקר ועד שעה מאוחרת בלילה, וכי אין בהנהגת יום שבתון לצורך בחירות כדי לתרום משמעותית להעלאת שיעורי ההצבעה. המסקנה מהמחקר המשווה ברורה: ישראל צריכה להשלים את ההערכות למתכונת בחירות מונגשת ויעילה, במימון ציבורי.

שיטות בחירה יחודיות שלא מומלצות לישום בישראל…

במהלך המחקר ההשוואתי התוודענו לשיטות בחירה לא שגרתיות שמיושמות במדינות שונות בעולם, אותן לא כדאי לאמץ בישראל. כדי לשמור על חיוך ואופטימיות, מצאנו לנכון להביא כמה מהן בפניכם:

פפואה הגינאית – הצבעת רוחות: מאז זכתה לעצמאות בשנת 1975, המדינה שפזורה על איים רבים, וכוללת מגוון שבטים המדברים ב- 800 שפות שונות, מאותגרת בקיום בחירות, ובעיקר בפיקוח על טוהר הבחירות. בשל הפיזור והשבטיות, קיימות תופעות רבות של קנית קולות בכסף או מתנות, והכללת שמות מצביעים פיקטיביים כגון ילדים, בעלי חיים, צמחים ורוחות או שדים … בשנת 2002 במערכת בחירות דרמטית במיוחד, בשל מעשי אלימות ושרפת קלפיות במחוז מסוים, פקידי הממשל נסעו למחוז המתפרע וספרו קולות מתוך פתקים שנשרפו בחלקם. לאחר סיום הספירה התברר כי כמות הפתקים שנמנו עדיין גדולה ב – 200,000 קולות מרשימת הבוחרים הרשמית במחוז…

גמביה – הצבעה בגולות: על מנת לאפשר בחירה גם למי שאינם יודעים קרוא וכתוב, מאז 1965 שיטת ההצבעה בגמביה אינה באמצעות פתקים – אלא בקלפי בה מוצבים תופים עם הלוגו של המפלגות. כל בוחר מקבל גולה משיש, אותה עליו לשים בתוף של המועמד הנבחר. בסוף הבחירות נספרות הגולות בכל תוף.

שוויץ – הצבעה בידיים: בבחירות מקומיות בחלק מהקנטונים, שנערכות כל שנה, ההצבעה נעשית באספה בכיכר העיר, בהרמת ידיים.

הבונדסטג בגרמניה – הצבעה ברגליים: כאשר מתקיימת הצבעה בבית הנבחרים ויש תנודות בהצבעה בין חברי הבונדסטג הנוכחים – מוציאים את כל המשתתפים מחוץ לבנין, וכל אחד חייב לבחור אחת מ- 3 דלתות להכנס בה: דלת "כן", דלת "לא" ודלת "נמנע".

ארה"ב – הצבעה מהחלל: החל משנת 1997, ארה"ב מאפשרת לאסטרונאוטים להצביע בבחירות בזמן שהותם בחללית מחוץ לאטמוספירה.

במדינות אפריקה – הצבעה בשיטה ביומטרית (עם תקלות..): ההצבעה מתבצעת באמצעות התייצבות בקלפי ושימוש בטביעת אצבע. השיטה התגלתה כיקרה מאוד (בגלל הצורך ביצירת מאגר ביומטרי) ולפחות בשתי מדינות – כלא יציבה. בגאנה מערכת הזיהוי נפלה באמצע ההצבעה, ובקניה נגמרו הבטריות במחשבים הניידים בקלפיות אחרי שעה אחת…

להרחבת הקריאה: